תגית: דיני התרומה והמעשר לאחר הפרשתם

החייבים והפטורים מתפילין צ. הפחה – מי שהפיח כשהתפילין עליו ויש בהפחה ריח רע – הרי הוא מבזה את המצווה, ויש אומרים שעובר על איסור

זמן הנחת תפילין פג. תחילת זמנם – זמן הנחת תפילין הוא משיראה את חברו הרגיל עמו קצת בריחוק ד' אמות ויכירנו, וטוב לאחר ולא להקדים,

סדר הנחתן בכיס עח. כיס התפילין – טוב לעשות את כיס התפילין ארוך כדי שיכניס בתחילה תפילין של ראש, ואח"כ תפילין של יד, כך שכשיבוא

סדר חליצתן סז. זמן החליצה – לא יחלוץ את התפילין עד אחרי "עלינו לשבח"[1], ואם ממהר לילך לעבודתו יכול לחלצם לאחר קדושת "ובא לציון". וטוב

היסח דעת סג. היסח דעת – לא יסיח דעתו מהתפילין[1], ורק בשעה שעוסק בתורה או בתפילת העמידה יכול להסיח דעתו מהם, ולכוון בתורה ובתפילה[2]. ולכן

הפסקה בין תפילין של יד לתפילין של ראש נא. דיבור – אסור להפסיק בדיבור בין תפילין של יד לתפילין של ראש, ואם דיבר ביניהם דבר

תפילין של רש"י ושל ר"ת מו. רש"י ור"ת – ישנה מחלוקת בין רש"י ונכדו רבנו תם, בסדר הפרשיות שבתוך בתי התפילין. לרש"י הסדר הוא: "קדש",

מקום הנחתם כז. מקום הנחה בזרוע – מקום הנחת תפילין של יד הוא בזרוע השמאלית בחלק הסמוך לכתף, בחלקה התחתון, על השריר שהוא הקיבורת (דהיינו

סדר הנחת תפילין טו. סדר הנחתם – סדר הנחת תפילין: תחילה יקשור תפילין של יד בזרועו השמאלית על הקיבורת שהוא המקום הגבוה שבשריר, ויניחה כשהוא

הכוונה והברכה א. מעלת התפילין – אחר שהתעטף בטלית יניח תפילין שמעלין בקודש, ונרמז בפסוק: "והיה העטופים ללבן, והקשורים ליעקב"[1]. מצווה זו חשובה מאוד שהיא