דף הבית - תורת אליהו - מרן הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זיע"א

4 באוקטובר 2019

"כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת מֶרְיְךָ וְאֶת עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם מַמְרִים הֱיִתֶם עִם יְהֹוָה וְאַף כִּי אַחֲרֵי...

קרא/י עוד

וילך

חיפוש במאגר המוצרים שבאתר

חיפוש במאגר...

מסננים

Exact matches only

Search in title

Search in content

Filter by קטגוריות מוצרים

הנהגות וסיפורים - סיפור השבוע

סיעתא דשמיא קודמת לחכמת הגנב

29 באוקטובר 2019

סיפורים שהרב סיפר

סיפר מרן זצוק״ל פעם בליל פורים: מעשה היה בנערה צעירה וחכמה בבגדד שהייתה בבית הוריה לבדה באין איש עמה, עד שלפתע שמעה קולות רעש עולים...

קרא/י עוד

עלון קול צופייך - ניצבים

שאלה ותשובה שבועית - ממאגר השו"ת של מרן הגרמ"א זיע"א

דברי מרדכי, ירח האיתנים, עמ' קי"ב

מנהג הספרדים לעשות ארבעים יום קודם ר״ה "התרת נדרים" וכן בער״ח אלול, בערב ר״ה, בערב יוה״כ ובליל יוה״כ ב"כל נדרי". האם חמשת הפעמים הללו של התרת נדרים מתירים את כל הנדרים שאדם נדר?

תשובה:

מרן השולחן ערוך כתב (סימן תרי״ט סעי׳ א׳) שנוהגים לומר "כל נדרי" בליל יום הכיפורים.

והרב "כף החיים" כתב (בסימן תקפ״א ס״ק י״ב): "ומה שנוהגים לעשות התרת נדרים ארבעים יום קודם ראש השנה וארבעים יום קודם יום הכיפורים הוא עפ״י מה שכתוב בזוהר פרשת פקודי דמי שנתחייב נזיפה או נידוי בבית דין של מעלה ישאר בנדויו ארבעים יום ואינה נשמעת תפילתו יעו״ש. ועל כן נוהגין לעשות התרה וליזהר מכאן ואילך בכל עניניו שלא יתחייב ח״ו נזיפה או נידוי בב״ד של מעלה ואין תפילתו נשמעת בר״ה וביוה״כ. והגם שבכל זמן צריך ליזהר, מכל מקום בימים אלו הוא יותר קשה".

ותקנה זו היא משום שאמרה התורה (במדבר ל', ג׳): "לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה". כוחו של אדם בתפילה הוא בפיו, ואם נדר ולא קיים אומרים לו בשמים: נדרת ולא קיימת, איך נשמע את תפילתך? לכן התקינו לעשות התרת נדרים בימים אלו.

והנה, להתיר נדר צריך כמה תנאים:

האדם התחרט על נדרו.
פותחין פתח בנדר מתוך חרטה.
ישבו לפניו שלושה ואחד מהם לפחות ידע מה נדר.

ותנאים אלו אינם מתקיימים בהתרת הנדרים הכללית.

ואילו התרת נדרים שנתקנה בימים הנ״ל מועילה דווקא לנדרים שאדם נדר ואינו זוכר או שאמר על דבר פעמיים שיעשהו. ובדבר מצוה אף אם אמר פעם אחת ולא אמר "בלי נדר" למקרים אלו עוזרת ההתרה. אבל אדם שזוכר את נדרו וכל שכן אם הוא נדר מצוה אין התרת נדרים זו מועילה לו להתיר את נדרו.

מוצר במבצע - סדר ליל ראש השנה

ברכון סדר סימני ראש השנה כולל קידוש הלילה 02

12 בספטמבר 2020

ברכון סדר סדר סימני ראש השנה - בהפקת גרףמוד. סדר הסימנים בצורה קצרה, קלילה וברורה...

קרא/י עוד

הלכות הימים הנוראים

תפילות ראש השנה – שחרית

שחרית יב. פיוטים - נהגו להוסיף פיוטים בתפילות ראש השנה לעורר את הלב לאהבת ה' וליראתו. וישים לב לעומק המילים של הפיוטים שנכתבו על ידי גאוני ישראל, וקדושיו. יג. יש...

תפילות ראש השנה – קריאת התורה

קריאת התורה טו. בראש השנה עולים חמישה עולים לספר תורה ואם הוא בשבת שבעה. ונוהגים להעלות את התוקע לספר תורה. ונהגו להעלות גם מוסיפים, וכדי שלא יגרמו ל"טרחא דציבורא", המנהג...

תפילות ראש השנה – ערבית ראש השנה

ערבית ראש השנה ו. יש לקבל תוספת מחול על הקודש קודם תפילת ערבית בעוד שיש שהות ביום, ויש נוסח מיוחד לקבלה שיקבל בפיו . (לשון חכמים א, סי' יא). ז....

תפילות ראש השנה – מנחה

מנחה לב. מנחה ומוסף - היו לפניו שתי תפילות אחת של מנחה (בין גדולה ובין קטנה) ואחת של מוספין, מתפלל של מנחה תחילה, מיהו בציבור מתפלל של מוסף תחילה שלא...

תפילות ראש השנה – מוסף ראש השנה

מוסף ראש השנה יט. דיבור - אסור לדבר בדברים שאינם מעניין התפילה והתקיעות בין הברכות הראשונות של התקיעות עד סוף התקיעות של תפילת מוסף. אם מישהו מהציבור או שליח הציבור...

תפילות ראש השנה – כללי

כללי א. קודם ימים נוראים, ולפני כל תפילה שבאה לפרקים, צריך האדם לעין בתפילות ובפירושיהם, שתהא התפילה שגורה בפיו, שיבין את אשר הוא אומר ומה הוא מבקש מבורא עולם. ב....

ראש השנה – תשליך

סדר היום בראש השנה א. סעודה - בצאתו מבית הכנסת ילך אדם לביתו שמח וטוב לב בבטחון כי שמע ה' קול תפילתנו ותקיעותינו ברחמים. ואוכלין ושותין כיד ה' הטובה, ומכל...

ראש השנה – תקיעת שופר – תקלות בתקיעות

276

תקלות בתקיעות נז. בתשר"ת - אם תקע תרועה לפני שברים - חוזר מספק לתקיעה הראשונה של תשר"ת זה ולא של כל ה"סדר". (עיין כה"ח שם ס"ק ז). נח. במילה "סדר"...

שיעורי קול צופייך -הלכות הימים הנוראים

כרגע נצפה

הלכות נטילת ידיים שחרית

פרק ב – נטילת ידיים – נטילת ידיים שחרית

נטילת ידיים שחרית א. לטעמים לנטילת ידיים בבוקר ישנם ג' טעמים: בלילה בעת השינה שורה על האדם רוח טומאה וכשמתעורר משנתו מסתלקת רוח הטומאה מכל גופו חוץ מאצבעות ידיו ורגליו, וכדי להעבירה צריך ליטול את ידיו. אך מכפות הרגליים אינה עוברת אלא יוצאת ע"י הרחיצה בערב שבת שזכות השבת מגינה....

פרק ב – נטילת ידיים – מים שנטלו בהם

מים שנטלו בהם א. יזהר שלא ישפוך את מי הנטילה של שחרית במקום שעוברים שם בני אדם, ואם נשפכו בשוגג ישפוך עליהם מים טהורים רבים כדי לבטלם. ב. אסור ליהנות ממי נטילת ידיים של שחרית, ולכן לא יתנם לפני הבהמה לשתות, ולא ישתמש בהם כלל אפילו לשטוף בהם את הרצפה....

פרק ב – נטילת ידיים – מי שלא נטל

מי שלא נטל א. אסור ליטול ידיו מאדם שלא נטל ידיו, מאשה נידה, מגוי או מגויה. ב. מי שנגע באוכל או במשקה קודם שנטל ידיו שחרית או קודם שנטל ידיו אחרי שיצא מבית הכסא – הרי הוא מטמאם. ולכן: משקים שנטמאו – יישפכו, מאכלים שנטמאו – ינקם היטב ויערה עליהם...

פרק ב – נטילת ידיים – המים והכלי שנוטלים לתוכו

המים והכלי שנוטלים לתוכו א. יש אומרים שמים הפסולים לנטילת ידיים של סעודה, כגון מים שנשתנה מראיהן וכדו', פסולים לנטילת ידיים שחרית, ויש שמכשירים. ולכן יטול בהם אך לא יברך. ואם ירצה יכול לברך בלי שם ומלכות, ויהרהר שם ומלכות בליבו. ב. טוב שהמים שנוטל בהם ידיו יהיו מכוסים במשך...

פרק ב – נטילת ידיים – החייבים בנטילה