זמן הנחת תפילין

זמן הנחת תפילין

פג. תחילת זמנם – זמן הנחת תפילין הוא משיראה את חברו הרגיל עמו קצת בריחוק ד' אמות ויכירנו, וטוב לאחר ולא להקדים, ואם הקדים להניחם וברך עליהם אפילו לפני עמוד השחר, אין צריך לחזור ולברך לאחר שעלה עמוד השחר[1].

פד. זמן הברכה – המניח תפילין בכל שעה משעות היום חייב להניחם בברכה. ואם לא הניח תפילין במשך היום והתפלל ערבית מבעוד יום – יניח תפילין בלי ברכה, עד צאת הכוכבים. ואפילו אם לא התפלל ערבית אך הציבור – שרגיל להתפלל איתם – התפללו מבעוד יום יניחם בלי ברכה מספק[2].

פה. אם לא הניח תפילין כל היום ונזכר בבין השמשות, יניחם בלי ברכה מספק[3].

פו. חליצה קודם שקיעה – האר"י ז"ל היה נזהר מאוד לחלוץ את התפילין קודם שקיעת החמה, לכן טוב לאדם לעשות שמירה בטוחה לעצמו שלא יהיו עליו התפילין לאחר שקיעת החמה[4].

פז. שבת ויום טוב – בשבת וביו"ט אסור להניח תפילין, כי שבת ויו"ט נקראים "אות", ותפילין נקראות "אות", ואם מניח תפילין באות שלהם – נמצא מזלזל בהם, ויש עוד טעמים לדבר עפ"י הסוד[5].

פח. חול המועד – בחול המועד אסור לספרדים להניח תפילין, ויש מקהילות האשכנזים שנהגו להניחן[6], אך בארץ ישראל גם האשכנזים נוהגים שלא להניחן[7].

פט. שימושא רבא – תפילין של שמושא רבא[8], שגודל ריבוען העליון הוא שתי אצבעות על שתי אצבעות דהיינו 4 ס"מ על 4 ס"מ, רצוי להניחן בתפילת מנחה, אך בערב שבת אין להניח שום תפילין בתפילת מנחה[9].

[1] שו"ע סי' ל' סעי' א'. בא"ח פרשת וירא סעי' י"א.

[2] שו"ע סי' ל' סעי' ה' והחונים עליו. עוד יוסף חי פרשת חיי שרה סעי' ו'.

[3] עוד יוסף חי פרשת חיי שרה סעי' ז'. כה"ח סי' ל' ס"ק י"ז.

[4] כה"ח סי' ל' ס"ק ז', י"ז.

[5] שו"ע סי' ל"א סעי' א'. כה"ח שם ס"ק א'. בא"ח פרשת וירא סעי' י"ב.

[6] שו"ע סי' ל"א סעי' ב'. בא"ח פרשת וירא סעי' י"ב.

[7] מנהגי ארץ ישראל (הרב טיקוצ'ינסקי) פרק י"ב סעי' ד'. מנהגי ארץ ישראל (הרב גליס) הלכות תפילין סעי' י"ב ובהערה שם.

[8] שימושא רבא – סדר הפרשיות כדברי רש"י, ושער הכוונות כתב שעולה כשתי הסברות (רש"י, ור"ת) ואינו אלא רק בזמן תפילת המנחה.

[9] בא"ח פרשת וירא סעי' כ"ג. כה"ח סי' כ"ה ס"ק ק' וסי' כ"ט ס"ק ב'.