החייבים והפטורים מתפילין

החייבים והפטורים מתפילין

צ. הפחה – מי שהפיח כשהתפילין עליו ויש בהפחה ריח רע – הרי הוא מבזה את המצווה, ויש אומרים שעובר על איסור דאורייתא. וכשאין להפחה ריח אלא רק קול בעלמא – אין בזה איסור, וכל אדם מכיר בעצמו[1], ולכן מי שחולה במחושי בטן הגורמים לו להפיח, יניח תפילין בקריאת שמע וברכותיה ובתפילת עמידה בלבד, וישתדל להעמיד עצמו בזמן מועט זה שלא להפיח[2].

צא. אם ברור לו שלא יכול להעמיד עצמו אף בזמן המועט הנזכר בסעיף דלעיל, יניח תפילין אחרי ברכת אהבת עולם לפני ק"ש, ויברך על התפילין, ולאחר ק"ש יחלוץ את התפילין[3].

צב. אונן – אונן, כלומר כל זמן שמתו מוטל לפניו וטרם נקבר – לא מניח תפילין[4].

צג. אבל – לאבל ביום הראשון אסור להניח תפילין. וביום השני לאבלות יניחם לאחר הנץ החמה[5], ובשעת הדחק יכול להניחם ביום השני אפילו לפני הנץ החמה[6].

צד. אם נפטר ביום אחד ונקבר ביום אחר – אינו מניח תפילין גם ביום הקבורה[7]. ומנהג ירושלים שמניחם בצנעה בלי ברכה[8].

צה. מי ששמע שמועה קרובה, כלומר ששמע תוך שלושים יום שנפטר אדם שחייב להתאבל עליו – לא יניח תפילין באותו יום בלבד, וביום שלאחריו יניח תפילין רק לאחר הנץ החמה[9].

צו. מי ששמע שמועה רחוקה, כלומר ששמע לאחר שלושים יום שנפטר אדם שחייב להתאבל עליו – נוהג במנהגי אבלות רק שעה אחת, ולכן יניח תפילין בברכה גם באותו יום[10]. ואם היה עם תפילין עליו ושמע שמועה רחוקה – אינו חייב לחולצם. ואם הוא מצטער הרבה על מתו ואינו יכול שלא להסיח דעתו מהתפילין – יחלצם[11].

צז. מי שמת לו מת או ששמע שמועה קרובה בחג – אינו מתאבל עליו בפרהסיא, ורק לאחר החג מתחיל להתאבל ולשבת שבעה, ולכן חייב להניח תפילין גם ביום הראשון לאבלות[12].

צח. מנהג ירושלים עפ"י הוראת הרש"ש שאבל מניח בימי אבלו גם תפילין של ר"ת[13].

צט. קטן – קטן שיודע לשמור תפילין בטהרה שלא יישן או יפיח בהם, ושלא להיכנס איתם לבית הכסא ושלא לנהוג איתם בקלות ראש – חייב אביו לקנות לו תפילין ולחנכו. ונהגו היום לקנות לו בגיל י"ב שנים וחצי[14].

ק. זהירות מהרהור – כשמניח תפילין צריך להיזהר מהרהור תאוות אישה, ואם אינו יכול לשמור מחשבתו – לא יניחם עד שיפנה את מחשבתו וימשוך את ליבו ליראת שמים, ויקבל עליו עול מלכות שמים בקדושה וביראה. ואם יש לו ספק אם יכול לשמור מחשבתו מהרהורים – יניח תפילין[15].

קא. יישוב הדעת – אדם שמצטער ומי שאין דעתו מיושבת עליו – פטור מתפילין, אך אם רוצה להניחם – רשאי. ואם מצטער מחמת הקור – ישתדל ללכת למקום חם כדי שלא יבטל מצווה זו[16].

[1] עוד יוסף חי פרשת חיי שרה סעי' ד'.

[2] שו"ע סי' ל"ח סעי' ב'. כה"ח שם ס"ק ה'. בא"ח פרשת חיי שרה סעי' ט"ז.

[3] שו"ע סי' ל"ח סעי' ב'. משנ"ב שם ס"ק ט'. כה"ח שם ס"ק ה'. שו"ע סי' ס"ו סעי' ב'.

[4] שו"ע יו"ד סי' שמ"א סעי' א'.

[5] שו"ע  יו"ד סי' שפ"ח סעי' א'.ושו"ע או"ח סי' ל"ח סעי' ה'. בא"ח פרשת חיי שרה סעי' י"ב.

[6] כה"ח סי' ל"ח ס"ק י"ד. משנ"ב שם ס"ק י"ט.

[7] בא"ח פרשת חיי שרה סעי' י"ב. שו"ע יו"ד סי' שפ"ח בפתחי תשובה ס"ק א'. משנ"ב סי' ל"ח ס"ק ט"ז. כה"ח שם ס"ק ט"ז.

[8] ארץ חיים יו"ד סי' שפ"ח עפ"י המאמר מרדכי ואוזן אהרן אות ת' סי' י"ז.

[9] בא"ח פרשת חיי שרה סעי' י"ב. עוד יוסף חי פרשת וירא סעי' י"ג. כה"ח סי' ל"ח ס"ק ט"ו .

[10] עוד יוסף חי פרשת וירא סעי' י"ד. כה"ח סי' ל"ח ס"ק י"ט.

[11] שו"ע יו"ד סי' ת"ב סעי' ב'. כה"ח סי' ל"ח ס"ק כ'.

[12] עוד יוסף חי פרשת וירא סעי' ט"ו. בא"ח פרשת חיי שרה סעי' י"ב. כה"ח סי' ל"ח ס"ק י"ח.

[13] בא"ח פרשת חיי שרה סעי' י"ב. כה"ח סי' ל"ח ס"ק כ"א.

[14] כה"ח סי' ל"ח ס"ק י"ב, י"ד.

[15] כה"ח סי' ל"ח ס"ק י', י"א.

[16] כה"ח סי' ל"ט ס"ק כ"ט, ל"א.