הפסקה בין תפילין של יד לתפילין של ראש
נא. דיבור – אסור להפסיק בדיבור בין תפילין של יד לתפילין של ראש, ואם דיבר ביניהם דבר שאינו מעניין התפילין – הוי הפסק, וצריך לברך שנית על תפילין של ראש "על מצות תפילין"[1].
נב. אם דיבר בין תפילין של יד לתפילין של ראש בדברים השייכים להנחת התפילין, או ענה דבר שבקדושה, לא יברך על תפילין של ראש[2].
נג. עניית אמן – אם באמצע הנחת התפילין שמע את חבירו מברך על התפילין – לא יענה אמן דחשיב הפסק, ואם ענה בדיעבד – אינו חוזר ומברך. ואפילו אם מתכוון לצאת ידי חובה בברכת חבירו – לא יענה אמן[3].
נד. שתיקה – אסור להפסיק בין תפילין של יד לתפילין של ראש אפילו בשתיקה יותר מהצורך, ולכן לפני שמברך על תפילין של יד יכין את רצועות התפילין שלא יסתבכו, כדי שלא יתעכב בהנחת תפילין של ראש[4].
נה. הפסק ע"י רמז – יזהר שלא יקרוץ בעיניו או ירמוז באצבעותיו בין תפילין של יד לתפילין של ראש. ואפילו שמע קדיש, קדושה ו"ברכו" לא יענה, אלא ישתוק וישמע ויכוון למה שאומר השליח ציבור, ואין שתיקה זאת נחשבת כהפסק[5].
נו. הפסקה בין תפילין של יד לתפילין של ראש חמורה יותר מהפסקה בקריאת שמע, שבקריאת שמע מותר לענות שלום לרבו, ובין תפילין של יד לתפילין של ראש אסור (כיון שבברכה על תפילין של יד מתכוון לפטור גם את התפילין של ראש)[6].
נז. כשלא מברך – האיסור להפסיק בין תפילין של יד לתפילין של ראש הוא אפילו אם לא מברך על ההנחה כגון: מי שמניח תפילין של ר"ת, או מי שמניח תפילין בחול המועד או אם חלצן על דעת לחזור וללובשם וכדו', כיון שצריך הויה אחת לשתיהן כלומר ששתיהן יונחו כאחת[7].
נח. אם הניח תפילין של יד בלא ברכה (במקרים שנזכרו לעיל), ושמע דבר שבקדושה – יענה, ואח"כ יחלוץ התפילין של יד ויחזור ויניחם יחד עם תפילין של ראש ללא הפסק. ואם זמנו דחוק, יכול להזיז את התפילין של יד ממקומם ולהחזירם או יחצוץ בין הקציצה לגופו ע"י תחיבת בגד וכדו', ומיד אח"כ יניח תפילין של ראש[8].
נט. בירך בלבו – אם בירך על תפילין של יד בליבו, לא יחזור ויברך בפיו[9], אך יברך על תפילין של ראש "על מצות תפילין"[10].
ס. נפסק הקשר – אם בין ברכת התפילין להנחתם נפסק הקשר: אם הוא יודע לקשור – יקשור ואינו צריך לברך שנית כשמניחם, ואם אינו יודע לקשור – ייתן למי שיודע לקשור ויברך שנית על הנחתם, שאין לך היסח הדעת גדול מזה[11].
סא. נפסקה הרצועה – אם נפסקה רצועה של ראש אחר שהניח תפילין של יד, והניח תפילין של ראש אחרים – יברך עליהם "על מצות תפילין"[12].
סב. אם נפסקה רצועה של ראש אחר שהניח תפילין של יד, והביא רצועה אחרת – אינו צריך לברך כיון שהקציצה היא העיקר[13].
[1] שו"ע סי' כ"ה סעי' ט'. בא"ח פרשת וירא סעי' י'.
[2] בא"ח פרשת וירא סעי' י'. כה"ח סי' כ"ה ס"ק ס"ג.
[3] כה"ח סי' כ"ה ס"ק ס"ד, ס"ה.
[4] עוד יוסף חי פרשת וירא סעי' ה'.
[5] שו"ע סי' כ"ה סעיף י'. בא"ח פרשת וירא סעי' י'. עוד יוסף חי פרשת וירא סעי' ה'.
[6] עוד יוסף חי פרשת וירא סעי' ה' בשם המלבי"ם.
[7] בית יוסף סי' כ"ה. עוד יוסף חי פרשת וירא סעי' ה'. כה"ח כ"ה ס"ק נ"ב.
[8] עוד יוסף חי פרשת וירא סעי' ה'. קול יעקב סי' ל"ד ס"ק י"א.
[9] עפ"י רמב"ם הל' ברכות פ"ז.
[10] כה"ח סי' כ"ה ס"ק ל"ג.
[11] כה"ח סי' כ"ה ס"ק פ'.
[12] כה"ח סי' כ"ה ס"ק פ"א.
[13] כה"ח סי' כ"ה ס"ק פ"ב.
