החיוב להתפנות
החיוב להתפנות א. החיוב – יזהר אדם לא להשהות נקביו, בין גדולים ובין קטנים, ואם משהה עובר משום "בל תשקצו"[1], ובקטנים יש גם חשש לסכנת
החיוב להתפנות א. החיוב – יזהר אדם לא להשהות נקביו, בין גדולים ובין קטנים, ואם משהה עובר משום "בל תשקצו"[1], ובקטנים יש גם חשש לסכנת
מי שלא נטל נו. נטילה מאחרים – אסור ליטול ידיו מאדם שלא נטל ידיו, מאישה נידה, מגוי או מגויה[1]. נז. נגע באוכלין ומשקים – מי
מים שנטלו בהם נב. זהירות בשפיכתם – יזהר שלא לשפוך את מי הנטילה של שחרית במקום שעוברים שם בני אדם, ואם נשפכו בשוגג ישפוך עליהם
המים והכלי שנוטלים לתוכו לט. דין המים – יש אומרים שמים הפסולים לנטילת ידיים לסעודה, כגון מים שנשתנה מראיהן וכדו', פסולים לנטילת ידיים שחרית, ויש
החייבים בנטילה יז. הזמן בו ישן – אם ישן בתחילת הלילה וקם קודם חצות – נוטל ידיו ומברך. אם ישן לאחר חצות אך קודם שישן
נטילת ידיים – שחרית א. טעמים לנטילה בבוקר – לנטילת ידיים בבוקר ישנם ג' טעמים[1]: בלילה בעת השינה, שורה על האדם רוח טומאה וכשמתעורר משנתו
שנת הלילה א. צריך לישון בלילה משש עד שמונה שעות ובזה יוצא ידי חובה בשמירה על בריאות הגוף, אך אם ישן יותר משמונה שעות –
סדר הלימוד בלילה טו. חשיבות הלימוד בלילה – ישתדל בכל כוחו ללמוד בביתו בלילה שעל ידי זה נמשך עליו חוט של חסד ביום, ועל ידי
תיקון חצות כז. כוונה במצוות – יש מצוות שעיקר קיומן הוא המעשה שבהן, וטהרת המחשבה והכוונה למצווה הן רק מצטרפות למעשה אבל אינן מעכבות. ומאידך
שבת חנוכה כח. שבת חנוכה מתפללין כשאר שבתות ואומרים "על הנסים" בהודאה וגומרין את ה"הלל", ואומרים "קדיש תתקבל", "אתה הראית" ו"בריך שמיה" ומוציאין שני ספרי
© 2016 כל הזכויות שמורות לבעלים, מעצב ועורך האתר: שלמה אברג׳ל – גרףמוד.