המים והכלי שנוטלים לתוכו
לט. דין המים – יש אומרים שמים הפסולים לנטילת ידיים לסעודה, כגון מים שנשתנה מראיהן וכדו', פסולים לנטילת ידיים שחרית, ויש שמכשירים[1], ולכן ייטול בהם אך לא יברך, ואם ירצה יכול לברך בלי שם ומלכות ויהרהר שם ומלכות בלבו[2].
מ. מים מגולים – טוב שהמים שנוטל בהם ידיו יהיו מכוסים במשך הלילה, ואם היו מגולים במקום שלא מצויים שם נחשים מותרים בנטילה, כיון שהאיסור במים מגולים הוא לגבי שתייתם[3].
מא. במקום שמצויים שם נחשים ועקרבים יזהר שלא ישתה מים המגולים, ולא ישפכם לרשות הרבים או ישטוף בהם את האדמה בחצרו, ולא ירחץ בהם ידיו ורגליו ואפילו גב ידו, ולא יתנם לבהמתו או לבהמת חברו לשתות[4].
מב. מים מאוסים – מים שהיו בבית הכסא ומים ששתה מהם בעל חיים – פסולים לנטילת ידיים כיון שמאוסים[5].
מג. לחלוחית המים שעל ידיו – מכיון שדיני רוח רעה שונים מדיני טומאה, אין לחשוש מלחלוחית המים שנמצאת בידיות הכלי שהורטב מהנטילה, ויכול ליטול אפילו בכלי עם ידית אחת. אלא שיזהר שלא יגע עם היד הרטובה ביד היבשה[6]. ואם יש לו כלי בעל שתי ידיות תבוא עליו ברכה[7].
מד. נגיעה באחר אחר נטילה – אם נטל ידיו יזהר שלא יגע במי שלא נטל ידיו, ואם נגע – ייטול ידיו שנית ולא יברך, ויזהר בדבר זה במיוחד עם ילדיו הקטנים[8]. ויש מי שמקל בכך כיון שנזהרים העולם לרחוץ את הידיים לשם ניקיון, ואז הרוח רעה נחלשת ואינה עוברת לאדם אחר[9].
מה. הכנת כלי נטילה בלילה – כל ירא שמים ובעל נפש צריך שיכין בלילה ליד מיטתו שני כלים: אחד מלא (נטלה) ואחד ריקן (קערה וכדו'), וטוב ליתן את הכלי המלא בכלי הריקן כשהוא מכוסה ונקי[10].
מו. נטילה לתוך כלי ולא על כלים – לא ייטול נטילת ידיים של שחרית על גבי קרקע כיון שיש במים רוח רעה, אלא ייטול לתוך כלי[11] או לתוך כיור. ויזהר שלא יהיו בכיור כלים. וטוב לשטוף אח"כ את הכיור במים כדי שלא יישארו שם שיירי נטילה. ואם נטל ידיו על הכלים – ידיחם[12].
מז. הכלי שנוטל לתוכו – טוב שהכלי שנוטל לתוכו יהיה מאוס ושבור אבל לא נקוב[13].
מח. נטל לג' כלים שונים – כיון שבנטילת הידיים בבוקר נוטל ג' פעמים על כל יד ובכל פעם יוצא חלק אחר מהרוח רעה שעל ידיו, אם נטל לתוך ג' כלים שונים, כל המים שבשלושת הכלים טמאים כיון שבכל אחד יש חלק מהרוח רעה, וידיו טהורות[14].
מט. טבל את ידיו – אם במקום ליטול ידיו טבל אותם במקווה שיש בו ארבעים סאה – המקווה טהור וידיו עדיין טמאות מדין רוח רעה כיון שאין לרוח הרעה לאן לעבור[15].
נ. טבל ידיו בשלג – אם טבל ידיו בשלג ג' פעמים לסירוגין במקומות שונים – מועיל בשעת הדחק[16].
נא. טבל ידיו באמבטיה או גיגית – אם טבל ידיו באמבטיה או בגיגית, המים טמאים מדין רוח רעה ומטמאים שנית את ידיו, ולכן לא עלתה לו נטילה[17].
[1] שו"ע סי' ד' סעי' א'.
[2] עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' ד'. כה"ח סי' ד' ס"ק י"א (השני).
[3] עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' ב'.
[4] שם.
[5] כה"ח סי' ד' ס"ק י"א הראשון.
[6] עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' ז'.
[7] אחרונים.
[8] עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' ה'. בא"ח פרשת תולדות סעי' י"ב. רוח חיים סי' ס"ה. כה"ח סי' ד' ס"ק י"ז.
[9] אחרונים עפ"י יומא ע"ז ע"ב ותוס' שם ד"ה "משום שיבתא".
[10] עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' ב'.
[11] שו"ע סי' ד' סעי' ח'. בא"ח פרשת תולדות סעי' ח'.
[12] אחרונים. כה"ח סי' ד' ס"ק כ"ט.
[13] עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' א'.
[14] עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' ח'.
[15] שו"ע סי' ד' סעי' י"ב ולחונים עליו. ט"ז שם ס"ק ח' בשם הזוהר. עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' ט'.
[16] כה"ח סי' ד' ס"ק מ"ד.
[17] עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' ט'.
