תיקון חצות

תיקון חצות

כז. כוונה במצוות – יש מצוות שעיקר קיומן הוא המעשה שבהן, וטהרת המחשבה והכוונה למצווה הן רק מצטרפות למעשה אבל אינן מעכבות. ומאידך כוונה לקיום המצוות וטהרת המחשבה בלי שום מעשה – אין בהן שום תועלת. לדוגמא: אדם שבזמן הקרבת קרבן פסח חושב מחשבות גבוהות וטהורות וכוונות גבוהות ונוראות בעניין קרבן פסח אך לא מקריב בפועל קורבן פסח – ביטל מצוות עשה וחייב כרת. ולעומת זאת אם יאכל קרבן פסח לשם אכילה גסה – יצא ידי חובה אעפ"י שהיא לא מצווה מן המובחר[1]. הוא הדין בתפילה שהיא עבודה שבלב, העיקר הוא המעשה, דהיינו הדיבור בשפתיו, ואם יהרהר את כל התפילה במחשבתו בלבד – לא יצא ידי חובה וצריך לחזור ולהתפלל (ולדעת הרמב"ם[2] יצא יד"ח). לעומת זאת אם יתפלל בלא כוונה, אמנם הוא לא יהיה במדרגה שלמה וגבוהה כראוי, כי תפילה בלי כוונה – כגוף בלא נשמה, אך אף על פי כן יצא ידי חובת תפילה[3]. לכן צריך להתפלל את כל התפילות אפילו כשלא יכול לכוון, וגם יאמר תיקון חצות אעפ"י שאינו מצטער ובוכה ממש על חורבן בית המקדש ושריפת התורה. ולכן טוב שיכוון לפני התפילה ותיקון חצות שהוא מתפלל על דעת רשב"י ז"ל ורבינו האר"י ז"ל[4].

כח. ישתדל לומר תיקון חצות בכל לילה ולא יבטל אפילו לילה אחד[5].

כט. זמן אמירתו – זמן תיקון חצות הוא י"ב שעות לאחר חצות היום. זמן חצות היום הוא כשחמה נמצאת בראש כל אדם והוא בדיוק חצי שעה קודם זמן מנחה גדולה, וחצות הלילה הוא י"ב שעות אח"כ[6].

ל. לפני חצות – טוב שלא לקונן ולבכות על חורבן הבית לפני חצות הלילה חוץ מליל תשעה באב[7].

לא. החלקים בתיקון – לתיקון חצות יש שני חלקים: תיקון רחל ותיקון לאה, ובדרך כלל אומרים את שניהם פרט לימים מיוחדים כדלקמן[8].

לב. ימים שאין אומרים תיקון חצות – בימים אלו אין אומרים בהם תיקון חצות כלל: ליל שבת, ליל יו"ט, דהיינו יום טוב ראשון של פסח ויום שביעי של פסח, שבועות, יום א' של סוכות, שמחת תורה, ר"ה, יוה"כ וכן לילי חול המועד של פסח[9].

לג. ימים שאומרים בהם תיקון לאה בלבד – בימים אלו אין אומרים בהם תיקון רחל אלא תיקון לאה בלבד: הימים שאין אומרים בהם וידוי, לילי חוה"מ סוכות, עשרת ימי תשובה, כל ימי העומר שהם מפסח עד שבועות, בשנת השמיטה בארץ ישראל[10], בבית אבל, בבית חתן, וכן אבי הבן בליל המילה, בלילי ר"ח, וכן אם כבר היה מולד הלבנה אפילו שהוא קודם ר"ח[11].

לד. ליל ט' באב – בליל ט' באב אומרים תיקון רחל ואין אומרים תיקון לאה[12].

לה. אמירתו לאחר עלות השחר – אין אומרים תיקון חצות, לא תיקון רחל ולא תיקון לאה, לאחר עלות השחר. יש אומרים שאין לומר תיקון רחל חצי שעה קודם עמוד השחר, אך יכול לומר אז תיקון לאה[13].

לו. כשאין אומרים תיקון רחל – בימים שאין אומרים בהם תיקון רחל או שאומר תיקון חצות חצי שעה קודם עמוד השחר, טוב לומר פסוקים המדברים בעניין רחל כפי שכתב מרן הרי"ח הטוב[14].

לז. בית שיש בו שמחה – בית שיעשו בו ברית מילה, יאמר היחיד תיקון רחל בצנעה ובלחש, אבל בבית חתן או בבית אבל אינו אומר תיקון רחל כלל[15].

לח. נשים בתיקון חצות – נשים אינן אומרות תיקון חצות כלל, אבל יכולות לומר "פתח אליהו" וכו' שזה כתפילה, ויש שלומדות תושב"ע. בלימוד של ליל שבועות אינן אומרות את התנ"ך, אבל יכולות לומר ספר דברים ותהלים בליל הושענא רבה, ויש נוהגות לומר גם את שבעת כורתי הברית, והדברים הם עפ"י הסוד[16].

לט. עדיפות אמירתו – אם קם קודם עמוד השחר ויש לו אפשרות ללמוד תורה או לומר תיקון חצות – תיקון חצות עדיף. וכן בימי הסליחות כשיכול לומר תיקון חצות או סליחות – יאמר תיקון חצות (ועיין בהלכות ברכות השחר בדין ברכות השחר למי שניעור בלילה)[17].

מ. שינוי מקום – בשעת אמירת תיקון חצות, בין בביתו ובין בבית הכנסת, ישנה מקומו מתחילת תיקון רחל עד סיום תיקון לאה, וקודם שיאמר "פתח אליהו" וכו' ישב במקום העיקרי שרוצה ללמוד. אבל בזמנים שאומרים רק תיקון לאה אין צריך לשנות את מקומו[18].

מא. נתינת אפר – יש הנוהגים לתת אפר במקום הנחת תפילין כשאומרים תיקון רחל כמו שכתב רבנו האר"י ז"ל, ומנהגם להניחו עד לאחר תיקון לאה[19].

מב. לבישת שק – יש הנוהגים ללבוש שק בשעת אמירת תיקון חצות כיון שיש בזה תיקון וכפרה. וכששם את השק יניחו על בשרו, עפ"י הפסוק[20]: "וישם שק על בשרו ויצום" וכו'[21].

מג. אמירתו במוצאי שבת – כשאומר תיקון חצות במוצאי שבת יחליף את בגדיו לבגדי חול כדי שלא ייראה כמתאבל ועדיין קדושת שבת עליו[22].

מד. סדר התיקון – סדר תיקון חצות לפי האר"י הוא כך:

• בתחילת תיקון רחל יֵשב ליד הפתח סמוך למזוזה, וטוב שיהיה פתח החדר פתוח אם אין זה מצערו. ולא ישב על הרצפה ממש אלא יפרוס מטפחת או חתיכת בד על הקרקע.
• אח"כ יסיר מנעליו ויפרוס בגד על ראשו, וייקח אפר ויניחנו במקום הנחת התפילין של ראש, ויכוף ראשו ויחבק פניו עד שיגיעו לקרקע ממש, ויכוון להצטער על שריפת התורה הקדושה שנעשית אפר.
• יכוון להצטער שבעוונותינו הרבים משחרב ביהמ"ק נמסרו סודות התורה ורזיה לחיצוניים וזו היא גלות התורה.
• יתחיל באמירת הווידוי (ועיין לקמן בדיני הווידוי בתיקון חצות) ויאמר אח"כ מזמור "על נהרות בבל"[23] ויכוון באמירתו לבכות על חורבן בית המקדש, אח"כ יאמר "מזמור לאסף אלוקים באו גויים"[24] ויכוון לבכות על הריגת הצדיקים, ואח"כ יאמר פרק "זכור ה' מה היה לנו"[25] עד סופו ויכפול בסיום את פסוק "השיבנו ה' אליך ונשובה"[26]. אח"כ יאמר את הפסוקים מישעיה[27]:"הבט משמים וראה… צרינו בוססו מקדשך", ולאחריהם יאמר[28]: "ועתה ה' אבינו אתה… תחשה ותעננו עד מאוד". ולא יוסיף פסוקים נוספים על פסוקים אלו. אח"כ יאמר פסוקים המדברים בעניין הנחמה, ויתחיל מהפסוקים בישעיה[29]: "על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים… ומקבציו ישתוהו בחצרות קדשי", ולאחריהם יאמר את הפסוקים מתהלים[30]: "אתה תקום תרחם ציון… ואת עפרה יחוננו". ויסיים בפסוק[31]: "בונה ירושלים ה', נידחי ישראל יכנס". זהו סדר תיקון רחל לפי האר"י ז"ל[32].
• אח"כ יתחיל לומר תיקון לאה וזה סידרו: "למנצח משכיל לבני קרח"[33],"שפטני ה'"[34], "יענך ה'"[35], "לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה"[36], "למנצח בנגינות… אלוקים יחננו"[37], "הללויה אודה ה' בכל לבב"[38], "בבוא אליו נתן הנביא"[39] ומזמור זה יאמר בקול תחינה ובקשה ויבקש מרבש"ע מחילה על עוונותיו. אח"כ יאמר: "עד אנה בכייה בציון ומספד בירושלים, תקום תרחם ציון תבנה חומות ירושלים", וכשיאמר "ציון" – יכוון על רחל, וכשיאמר "ירושלים" – יכוון על לאה[40].

מה. הוספות בסיום – יש נוהגים לומר אחרי תיקון לאה מזמור "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון", ונוהגים לומר אח"כ: "אלוקינו ואלוקי אבותינו מלך רחמן רחם עלינו טוב ומטיב הדרש לנו שובה עלינו בהמון רחמיך בגלל אבות שעשו רצונך, בנה ביתך כבתחילה, כונן בית מקדשך על מכונו, הראנו בבנינו, שמחנו בתיקונו, והשב שכינתך לתוכו, והשב כהנים לעבודתם ולוים לדוכנם, לשירם ולזמרם, והשב ישראל לנויהם, ושם נעלה ונראה ונשתחווה לפניך". אח"כ יאמר : "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שתעלינו בשמחה לארצנו, ותטענו בגבולנו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם". ושני הקטעים האחרונים נהגו לאומרם אעפ"י שלא נזכרו בדברי האר"י ז"ל[41].

מו. יש נוהגים לומר אחר תיקון לאה: "אוי לי על גלות השכינה" וכו'[42] – ואין מנהגינו לאמרו[43].

מז. אחר אמירתו – לאחר שסיימו לומר תיקון חצות יאמרו קדיש "יהא שלמא" אם יש מניין[44]. ולאחר שגמר ישב במקומו הקבוע ללמוד ויאמר "פתח אליהו" ויעסוק בתורה. ומנהג טוב לומר לאחר "פתח אליהו" את קטע הזוהר: "א"ר שמעון ארימת ידאי" וכו' עד "ועל דא כולא… בעלמא דין ובעלמא דאתי"[45]. ואם אין לו זמן לאחר תיקון חצות יכול לאומרו קודם התפילה. ויאמר אותו גם בשבתות וימים טובים[46].

מח. וידוי בתיקון חצות – ביום שאומרים בו וידוי יאמר וידוי קודם תיקון חצות. ובחודש אלול ועשרת ימי תשובה שאומרים וידוי בתוך הסליחות – לא יאמר וידוי קודם תיקון חצות[47].

מט. קריאה בניגון קינות – כשאומר בתיקון רחל מזמור "על נהרות בבל" ופסוקי "איכה" ו"ישעיהו" יקראם בניגוני הקינות המעוררים בכייה ומשברים את הלב, ולא יאמר אותם בטעמיהם[48].

נ. כשאין אומרים תיקון רחל – בימים שאין אומרים בהם תיקון רחל, אין אומרים בתיקון לאה פסוק "עד אנה בכייה בציון" וכו', אבל אומרים מזמור "יענך" אלא אם אין אומרים באותו יום וידוי. וסדר תיקון לאה הוא כלא"ה, דהיינו: "כאיל תערוג" ו"שופטני", "לה' הארץ ומלואה", "אלוקים יחוננו", "הללויה אודה ה'", ואח"כ המזמור "בבוא אליו נתן הנביא"[49].

נא. אמירת קדיש – אם אומר קדיש אחרי תיקון לאה – יאמר קדיש "יהא שלמא", ואם אומרו לאחר "פתח אליהו" – יאמר קדיש "על ישראל", ואין שום קפידא בדבר וכל אחד יעשה כמנהגו[50].

[1] נזיר כ"ג ע"ב ותוס' שם.

[2] רמב"ם הלכות ברכות פ"א ה"ז.

[3] נפש החיים שער ב' פרק י"ג.

[4] שו"ת רב פעלים ח"א סי' א'. עוד יוסף חי פרשת וישלח סעי' א'. שו"ת תורה לשמה סי' ט"ז, י"ז.

[5] בא"ח פרשת פקודי סעי' ו'.

[6] בא"ח פרשת וישלח ד'. אחרונים.

[7] עוד יוסף חי פרשת פקודי סעי' ג', שער הכוונות דף נ"ב.

[8] בא"ח פרשת וישלח סעי' ב', ה'.

[9] בא"ח פרשת וישלח סעי' ז'.

[10] סוד ישרים ח"א סי' י' ד"ה "אמנם כל זה" ועיין בספר "מאמר מרדכי – ושבתה הארץ" עמ' קס"ו.

[11] בא"ח פרשת וישלח סעי' ה'. כה"ח סי' א' ס"ק י"א.

[12] בא"ח פרשת דברים סעי' כ"ה.

[13] בא"ח פרשת וישלח סעי' ח'. שו"ת רב פעלים או"ח ח"ב סי' ג'.

[14] עוד יוסף חי פרשת וישלח סעי' ב', ועיין לשון חכמים בסוף חלק א'. סידור 'קול אליהו' עמוד מ"ב.

[15] בא"ח פרשת וישלח סעי' ה'.

[16] בא"ח פרשת וישלח סעי' ו'. סוד ישרים ח"א סי' ט'. כה"ח סי' א' ס"ק ט"ו.

[17] בא"ח פרשת וישלח סעי' ט'. ברכי יוסף סי' תקפ"א אות ג'.

[18] בא"ח פרשת וישלח סעי' י'. כה"ח סי' א' ס"ק  י"ט.

[19] בא"ח פרשת וישלח סעי' י'. כה"ח סי' א' ס"ק  י"ט.

[20] מלכים א' כ"א, כ"ז.

[21] שו"ת סוד ישרים ח"ב סי' ח' ועיין שם בדיני השק, גודלו, צבעו ומקום לבישתו.

[22] אחרונים.

[23] תהלים קל"ז.

[24] תהלים ע"ט.

[25] איכה ה'.

[26] איכה ה', כ"א.

[27] ישעיה ס"ג, ט"ו-י"ח.

[28] ישעיה ס"ד, ז' -י"א.

[29] ישעיה ס"ב, ו'-ט'.

[30] תהלים ק"ב, י"ד-ט"ו.

[31] תהלים קמ"ז, ב'.

[32] עי' שער הכוונות דרושי תיקון חצות דרוש א'.

[33] תהלים מ"ב.

[34] תהלים מ"ג.

[35] תהלים כ'.

[36] תהלים כ"ד.

[37] תהלים ס"ז.

[38] תהלים קי"א.

[39] תהלים נ"א.

[40] בא"ח פרשת וישלח סעי' י"א.

[41] בא"ח פרשת וישלח סעי' י"א.

[42] עיין סידור לט' באב.

[43] בא"ח פרשת וישלח סעי' י"א.

[44] בא"ח פרשת וישלח סעי' י"ד.

[45] זהר נח דף ס"ה ע"א, פרשת פקודי דף רס"ח ע"ב.

[46] בא"ח פרשת מקץ סעי' י"ב.

[47] בא"ח פרשת וישלח סעי' י"ג. כה"ח סי' א' ס"ק כ"ג.

[48] בא"ח פרשת וישלח סעי' י"ב.

[49] שער הכוונות דרושי תיקון חצות דרוש א'. כה"ח סי' א' ס"ק י"ט, כ"א.

[50] בא"ח פרשת וישלח סעי' י"ד.