שבת חנוכה
כח. שבת חנוכה מתפללין כשאר שבתות ואומרים "על הנסים" בהודאה וגומרין את ה"הלל", ואומרים "קדיש תתקבל", "אתה הראית" ו"בריך שמיה" ומוציאין שני ספרי תורה, קוראין בראשון ז' עולים בפרשת השבוע, ואומרים חצי קדיש, והמפטיר קורא בספר שני בחנכת הנשיאים מענין היום, ואומרים חצי קדיש, ומפטיר "רני ושמחי". והאשכנזים מוציאין שני ספרי תורה, קוראין בראשון ז' עולים בפרשת השבוע, וגוללים ומנחים על התבה את הספר השני על ידי הראשון ואומרים חצי קדיש, והמפטיר קורא בספר שני בחנכת הנשיאים מענין היום, ומפטיר "רני ושמחי".
כט. אם חלו שתי שבתות בחנוכה עושין כנ"ל, אולם בשבת ראשונה מפטיר "רני ושמחי", ובשניה "ויעש חרום".
ל. לאחר קריאת התורה אומרים "אשרי" ומחזירין ספר תורה למקומן, אומרים חצי קדיש, מתפללין מוסף ואומרים "על הנסים" בהודאה, וגומרים התפלה כשאר שבתות.
לא. שבת ראש חודש וחנוכה – שבת וראש חודש וחנוכה מתפללין כשאר שבתות, ואומרים "יעלה ויבוא" בעבודה, ו"על הנסים" בהודאה, וגומרין את ה"הלל", אומרים "קדיש תתקבל", "אתה הראית" ו"בריך שמיה" (הספרדים נוהגים לומר לפני הוצאת ספר תורה פסוקים "מי לא יראך וכו'") ומוציאין ג' ספרי תורה.
לב. קורין בספר ראשון ששה עולים בפרשת השבוע ואין אומרים קדיש, ואם עלו יותר מששה עולים, האחרון אומר קדיש (עין חק"ל) והשביעי קורא בספר שני בפרשת ראש חודש מ"וביום השבת", ואומרים חצי קדיש, והמפטיר קורא בספר שלישי בחנכת הנשיאים מענין היום ואומרים חצי קדיש.
לג. מפטירין "רני ושמחי", ואומרים פסוק ראשון ופסוק אחרון של הפטרת ראש חדש "כה אמר ה' השמים כסאי". ואם יחול ראש חודש טבת גם ביום ראשון יוסיפו פסוק ראשון ואחרון מהפטרת "מחר חדש". גומרין תפלתם כשאר שבתות. והאשכנזים לא מוסיפין פסוקים כדי לא לעבור מנביא לנביא. (עיין שו"ע תכה סע' ב וחסידי חב"ד כן אומרים).
והאשכנזים אחרי ספר תורה לא אומרים חצי קדיש אלא אחרי קריאת ספר תורה שני אומרים חצי קדיש ולדעת המג"א טוב שיניחו את כל ג' ספרי התורה ואומרים קדיש אחרי קריאה בספר התורה השני. (עיין למשנ"ב תרפה ס"ק ה יב).
