נטילת ידיים שחרית

נטילת ידיים – שחרית

א. טעמים לנטילה בבוקר – לנטילת ידיים בבוקר ישנם ג' טעמים[1]:

• בלילה בעת השינה, שורה על האדם רוח טומאה וכשמתעורר משנתו מסתלקת רוח הטומאה מכל גופו חוץ מאצבעות ידיו ורגליו, וכדי להעבירה צריך ליטול את ידיו. אך מכפות הרגלים אינה עוברת אלא יוצאת ע"י הרחיצה בערב שבת שזכות השבת מגינה.
• בעת השינה מסתמא נגע האדם במקומות המכוסים בגופו, ולכן צריך ליטול ידיו כדי שיוכל לקרוא קריאת שמע ולהתפלל.
• לאחר השינה נעשה האדם כבריה חדשה, וצריך להודות לקב"ה על שבראנו לכבודו לשרתו, ולכן צריכים להתקדש בקדושתו, וליטול ידיים ככהן המטהר ומקדש ידיו מן הכיור לפני העבודה בבית המקדש.

ולמעשה ישנה נפקא מינה בין הטעמים השונים, כגון  אם  ישן עם כפפות על ידיו, אך למעשה נוקטים ככל השיטות.

ב. זהירות קודם הנטילה – כשמתעורר האדם משנתו, ייטול מיד את ידיו לפני שיגע במלבושיו. אסור ללכת ארבע אמות (שהם כשני מטרים) רצופות לפני נטילה זו. ואפילו לא ילבש גרביים מחמת הקור. לכן יזהר כל אדם להכין קודם שיישן כלי עם מים וקערה סמוך למיטתו, כדי שיוכל ליטול מיד כשקם משנתו[2].

ג. כשאין לידו כלי – אם קם משנתו ולא היה כלי סמוך למיטתו – ילך לכלי הקרוב אליו, וכל פעם ילך פחות מארבע אמות. ודין זה הוא כשאינו יכול לומר למישהו שיביא לו את הכלי[3].

ד. נטילה בבית הכסא ובמרחץ – אסור ליטול ידיים בבית הכסא או באמבטיה ואפילו אם מכסה האסלה סגור. אמנם אם ישנה מחיצה בין האמבטיה או מקום המושב של בית הכסא לבין הכיור – מותר ליטול ולברך שם ואפילו אם המחיצה עשויה מוילון וכדו'[4].

ה. אם אין מספיק מים – אם לא מצא כלי או מים שיספיקו לנטילה כשרה, אלא רק לנטילה עד קשרי אצבעותיו כביום הכיפורים – אם ישנם מים שמצויים לו אלא שצריך ללכת מעט – ייטול בלי ברכה, וכשיגיע למים המספיקים – ייטול שנית ויברך, ילך בכל פעם פחות מארבע אמות, עד שיגיע למים האחרים וייטול כדבעי. אך אם אין לו מים מצויים בכמות מספקת – יברך על נטילה זו[5].

ו. סדר הנטילה – סדר נטילת הידיים בבוקר הוא כך: תחילה ייטול כלי מלא במים ביד ימינו וימסרנו לשמאלו להראות הכנעת שמאל לימין, ויד שמאל תיטול על ימינו פעם אחת, אח"כ יעביר את הכלי ליד ימין ותיטול על שמאלו פעם אחת, וימשיך כך עד שעל כל יד ישפוך שלש פעמים מים לסירוגין, כיון שנטילה שאינה לסירוגין אינה מסלקת רוח רעה[6].

ז. העברת הכלי בין הידיים – יש מקפידים שלא תקבל יד ימין את הכלי מיד שמאל, שלא תראה יד ימין כנכנעת ליד שמאל, אלא לאחר ששפכה יד שמאל על יד ימין,יניח את הכלי ויד ימין תיקח את הכלי ממקום שהניח ותשפוך על יד שמאל[7].

ח. איטר – גם איטר יד ייטול תחילה על יד ימינו שהיא ימין כל העולם[8].

ט. נטילה ביום הכיפורים ובתשעה באב – ייזהר בנטילה שיגיעו המים לכל כף היד והאצבעות עד הפרק. ובתשעה באב וביום הכיפורים כשנוטל בבוקר, ייטול עד סוף קשרי האצבעות, היינו עד מקום ששם האצבעות מתחברות לכף היד, כיון שביום הכיפורים מחמת קדושת היום אין הרוח רעה שולטת, ובתשעה באב אינה מקפדת על דבר מועט כזה[9]. ויש חסידים ואנשי מעשה שנוטלים ידיהם כדין במוצאי תשעה באב ובמוצאי יום הכיפורים – וכן נוהגים[10].

י. מים על כל היד – יקפיד שהמים ששופך יתפסו בכל היד, ואם בשפיכה הראשונה נשאר חלק מהיד יבשה – ישפוך שוב, ואפילו כמה פעמים, עד שיתפסו בכל היד ורק אז יעבור ליד השנייה, ומשם והלאה ימשיך כרגיל עד שייטול ג' פעמים לסירוגין[11].

יא. שיפשוף הידיים – לאחר הנטילה ישפשף ידיו זו בזו ג' פעמים לסירוגין כסדר שנטל את ידיו[12]. ובעת השפשוף תהיינה האצבעות זקופות ולא כפופות[13].

יב. הגבהת הידיים – מיד לאחר השפשוף יגביה ידיו עד הראש או לפחות עד פניו ויברך, אך לא יגביה ידיו מעל לראשו, כיון שאסור להגביה ידיו לחינם, ולא ישהה בין ההגבהה לברכה.

ישאיר ידיו זקופות עד גמר הברכה, וזהו שמברכים "על נטילת ידיים" ולא "על רחיצת ידיים" כיון שבנטילה יש לשון של[14] "וינטלם וינשאם"[15].

כשזוקף ידיו ייזהר שהמרפק יהיה לפני גופו בצד הפנים ולא לצדדיו או לאחוריו, וידיו תהיינה פשוטות כמי שרוצה לקבל דבר מה, כדי לרמז על קבלת הטהרה[16].

יג. נטילה כשאין כלי – בנטילה בבוקר צריך ליטול מכלי ובכוח גברא, ויש אומרים שאין דברים אלו מעכבים. ואם אינו יכול ייטול מברז. וישנה מחלוקת אם יברך או לא, ומכיון שספק ברכות להקל – לא יברך על נטילה כזו. אך כיון שיש אומרים שאם יפתח ויסגור את הברז בכל נטילה – נחשב כח גברא, לכן ייטול כך ויהרהר שם ומלכות בלבו[17].

יד. זמן הברכה – צריך לברך קודם הניגוב, כי הרוח הרעה נעקרת כבר בנטילה ולא רק לאחר הניגוב[18].

טו. נטילה כשנזקק לנקביו – אם כשנוטל ידיו בבוקר נזקק לנקביו, אסור לו לברך שום ברכה עד שיעשה צרכיו, ולכן ימתין ולא יברך "על נטילת ידיים" עד שינקה גופו, ויעשה כסדר הזה: תחילה ייטול ידיו כנטילת ידיים של שחרית, אח"כ ישפשפם, ינגבם, אך לא יברך, ילך וינקה גופו, ייטול ידיו שנית כנטילה של בית הכסא, ואח"כ יגביה ידיו ויברך "על נטילת ידיים", ינגבם ואח"כ יברך "אשר יצר" וכו'[19].

טז. רחיצת פניו ופיו – ירחץ פניו וידיח פיו להעביר הרירים ממנו בכל בוקר לכבוד קונו[20].

[1] בית יוסף סי' ד'. כה"ח שם ס"ק ו'. משנ"ב שם ס"ק א'. בא"ח פרשת תולדות סעי' א'. עיין עוד מש"כ בשו"ת מאמר מרדכי או"ח חלק ב' סימן ב'.

[2] בא"ח פרשת תולדות סעי' ו'. כה"ח סי' ד' ס"ק א', ב'. עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' י'.

[3] בא"ח פרשת תולדות סעי' ז'. כה"ח סי' ד' ס"ק א'.

[4] אחרונים.

[5] בא"ח פרשת תולדות סעי' ז'. כה"ח סי' ד' ס"ק ג'.

[6] בא"ח פרשת תולדות סעי' א' בשם האר"י בשער הכוונות. כה"ח סי' ד' ס"ק י"ב.

[7] בא"ח פרשת תולדות סעי' א'. כה"ח סי' ד' ס"ק י"ג.

[8] כה"ח סי' ד' ס"ק ל"ה. ועיין שו"ע סי' תרנ"ב סעי' ג' וברמ"א שם. וע"ע מאמר מרדכי 'למועדים ולימים' (הלכות חגים) פרק נ"ג סעי' ט"ז.

[9] בא"ח פרשת תולדות סעי' ב'. כה"ח סי' ד' ס"ק י"ד.

[10] בא"ח פרשת דברים סעי' כ"ח.

[11] עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' ז'.

[12] כה"ח סי' קס"ב ס"ק ב'.

[13] בא"ח פרשת תולדות סעי' ג' בשם האר"י. כה"ח סי' ד' ס"ק ט"ו.

[14] ישעיה ס"ג, ט'.

[15] בא"ח פרשת תולדות סעי' ד'.

[16] בא"ח פרשת תולדות סעי' ד' בשם האר"י. כה"ח סי' ד' ס"ק ט"ז.

[17] שו"ע סי' ד' סעי' א', ז'. מאמר מרדכי ס"ק ב', ג'. מור וקציעה שם. כה"ח שם ס"ק י', כ"ז. עוד יוסף חי פרשת תולדות סעי' ד'.

[18] בא"ח פרשת תולדות סעי' ה'. כה"ח סי' ד' ס"ק ח'.

[19] אחרונים.

[20] שו"ע סי' ד' סעי' י"ז. כה"ח שם ס"ק ה'. בא"ח פרשת תולדות סעי' י"א.