גשמים בעיתם
"וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ:" (כ"ו ד') אין לשער את גודל השמחה של הקב"ה שעשה שישראל לומדים ועמלים בתורה. בשכר
"וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ:" (כ"ו ד') אין לשער את גודל השמחה של הקב"ה שעשה שישראל לומדים ועמלים בתורה. בשכר
בל"ג בעומר, בכל שנה ושנה, הרב היה מקיים "עולו ואתו ואתכנישו להילוא דרבי שמעון", בחיה יתרה ובהכנה גדולה. כבר בשבת שלפני ההילולא היה הרב מצווה
"שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ: שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ:" (כ"ה ג-ד) כבר
"כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו: {כו} וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה לּוֹ גֹּאֵל וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ:
"וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ" (כ"ה כ"ה-כ"ז) פשט הפסוק הוא כדברי רש"י (בשם תורת כהנים כ"ה, ל"ט): "אל תרע עיניך בה, שאינה שלך".
סיפר מרן הרב זצ"ל: הרה"ג חכם סלמן חוגי עבודי זצ"ל היה תלמיד חכם עצום וגאון מחכמי בבל אשר בארץ, והיה חבר בית הדין הרבני הגדול
"וּשְׁמַרְתֶּם מִצְוֹתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי יְהוָֹה:" (כ"ב, ל"א) מהי השמירה ומה היא העשייה? כתב רש"י: "'ושמרתם' – זו המשנה, 'ועשיתם' – זה המעשה". לומר לך
"לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ:" (כ"ב,כ"ט) כתב רש"י: "אל תשחטהו על מנת לאוכלו למחר, שאם תחשבו בו מחשבת פסול, לא היה לכם לרצון". בהקשר לכך יש הלכה מענינת
"לֹא יִקְרְחוּ קָרְחָה בְּרֹאשָׁם וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ וּבִבְשָׂרָם לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרָטֶת:" (כ"א,ה') רש"י הסביר, שהאיסור לעשות קרחה בראש חל לא רק על הכהנים אלה
סיפר מרן הרב זצ"ל: כב' הרה"ג חכם צדקה חוצין זצ"ל ביקש לקיים את המצוות התלויות בארץ: תרומה, מעשר, לקט שכחה ופאה. קנה חלקת קרקע קטנה
© 2016 כל הזכויות שמורות לבעלים, מעצב ועורך האתר: שלמה אברג׳ל – גרףמוד.