בל"ג בעומר, בכל שנה ושנה, הרב היה מקיים "עולו ואתו ואתכנישו להילוא דרבי שמעון", בחיה יתרה ובהכנה גדולה. כבר בשבת שלפני ההילולא היה הרב מצווה לשיר לאחר קבלת שבת את הפיוט "אפתח פי ברינה לכבוד זה התנא הוא רבי מאיר" (יום הילולתו באותו שבועף י"ד באייר), ואחריו בחשק ובנעימה את השיר "בר יוחאי נמשחת אשריך".
את השיעור השבועי באותו שבוע היה הרב מקדיש באריכות ללימוד לכבוד רשב"י, בביאור מאמריו, דברי תורתו ושסיפור שבחיו שבגמרא ושבזוהר הקדוש. בחיוניות ובהתרגשות מיוחדת ובתוספת חידושים מדילה ומרבנן קדישי מארי דתלמוד ומארי רזין, ומאריך בדקדוק ובהתלהבות קודש, בסיפור הסתלקות רבי שמעון המובא באדרא זוטא. וכל רואה שומע תתענג בדשן נפשו ומרגישים שנמצאים ממש עם המלך במסיבו בהילולא רבא.
בליל ל"ג בעומר היה הרב נוסע למירון. בהגיעו למקום אש להבת שלהבת, מקום מנוחתו של רבי שמעון בר יוחאי, בתוך כל הדוחק היה עומד וקורא מרישא לספיא את כל האידרא זוטא, וכמסיים אומר קדיש ופותח ברינה ותהילה, בשירת בר יוחאי, בחדוותא וברעותא דליבא, וממשיך בעוז ותעצומות בשירתו של מרן הבן איש חי "ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי". כל הבתים מאות א' עד אות ת'. אשרי מי שזכה לראות את פני קדשו באותם רגעים, פנים מאירות ושוחקות, מרקד וקופץ ממש לכבוד שמחתו של רבי שמעון.
עוד, תוכלו לקרוא בספרו הנפלא הרב חיים בן שושן שליט"א – "באור פניך".
