גשמים בעיתם

"וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ:" (כ"ו ד')

אין לשער את גודל השמחה של הקב"ה שעשה שישראל לומדים ועמלים בתורה. בשכר זה מבטיח הקב"ה בתורתו שכר מושלם. אחת מהבטחותיו על לימוד התורה היא: "ונתתי גשמיכם בעיתם".

כל דבר שמגיע בעיתו ובזמנו הוא מקובל ואהוב מאד על האדם, כנאמר: "דבר בעיתו מה טוב". חז"ל אומרים שהזמן המתאים לגשמים בוא בלילי שבתות ובלילי רביעיות (עיין רש"י על הפסוק הנ"ל, והוא ממסכת תענית כ"ג ע"א). זאת, משום שבלילי שבתות אנשים מסיבים לשולחן השבת, אומרים עליו דברי תורה, שרים עליו שירי שבת – בזמן הזה, אין האנשים נמצאים ברחובה של עיר, ועל כן הגשם – שיורד אז אינו מפריע לאיש, הוא מקובל ואהוב על כולם. כמו כן, בלילי רביעי, בנוסף לחשש ממחלת האסכרה ששולטת ביום זה, האנשים מתחילים בהכנות שונות לכבוד שבת, ואנשים צפונים בבתיהם. על כן גם לילי רביעי הם לילות שהגשם לא מפריע לאיש.

לילות אלה נקראים "בעיתם". זו ההשגחה המיוחדת של בורא עולם, שרוצה להיטיב עם ברואיו בזכות לימוד התורה שלהם, ודואג שכל השפע והטוב שהוא משפיע בעולם יגיע בעיתו ובזמנו.

דילוג לתוכן