"לֹא יִקְרְחוּ קָרְחָה בְּרֹאשָׁם וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ וּבִבְשָׂרָם לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרָטֶת:" (כ"א,ה')
רש"י הסביר, שהאיסור לעשות קרחה בראש חל לא רק על הכהנים אלה גם על הישראלים, כפי שנלמד ממקום אחר, שבו דובר דווקא על ישראל: "לא תשימו קרחה בין עיניכם למת". חז"ל השוו את שני הפסוקים על ידי גזירה שווה, ולמדו שהאיסור לקרוח קרחה על מת אינו רק בין העיניים – כפי שנאמר בפסוק על ישראל, אלא בכל הראש – כפי שכתוב בפסוקנו, אודות הכהנים.
יש לבאר זאת בדרך רמז:
גם כהן וגם הישראל צריכים להיזהר שלא לעשות "קרחה" בראש – כלומר, שלא יגרמו לחיסרון בראש. צריך להיזהר לשמור את הראש, לשמור את העיניים ואת המוח, לעבוד את ה' עבודה תמה ושלימה, בלי שום קרחה, ודבר זה נכון הן לכהנים והן לישראל.
