תגית: חיוב לחם בסעודה

"זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים" (פרק ל, י"ג) ידוע שכל מקום שכתוב "זה" הינו מורה באצבע, כמו שמצינו לגבי קידוש החודש שאמר לו הקב"ה

"לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ:" (פרק ל"ד, כ"ו) "מנהג ישרל לאכול מאכלי חלב בחג שבועות, וטעמים רבים נאמרו לכך. אחד מהם – כדי להדגיש את

"וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת:" (פרק כ"ח פס' ב') תמוה הדבר: אהרן הכהן היה צנוע  – "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות

 "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד:" (פרק כ"ז פס' כ') חז"ל אומרים (מנחות פ"ח ע"ב) ששיעור השמן בכל מנורה ומנורה היה

"וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה" (פרק כ"ח פס' ג') מפסוק זה יש ללמוד מוסר גדול. אל לו לאדם להתגאות בחכמה