שיעור השמן במנורה

 "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד:" (פרק כ"ז פס' כ')

חז"ל אומרים (מנחות פ"ח ע"ב) ששיעור השמן בכל מנורה ומנורה היה חצי לוג (כ- 180 גרם שמן זית זך). וזו לשון המגן אברהם (או"ח סי' תרע"ב סק"ד): "בשלטי הגבורים (על המרדכי שבת פ"ב סק"ב) למד את השיעור לשמן חצי שעה ממה דאמרינן (עיין שבת כ"ב ע"ב וברש"י שם) חצי לוג שמן למנורה לילי טבת הארוכים, ע"ש. ובאמת הכל לפי עובי הפתילה".

וכבר אמרו (מגילה י"ד ע"א) על דבורה הנביאה, שנקראה אשת לפידות, על שהייתה פותלת פתילים למנורה. ויש להבין: מהי מעליותה זו?

אלא דבורה הייתה חכמה בכך שידעה לעשות פתילות בהתאם לימי הקיץ והחורף, משום שבקיץ הלילות קצרים ובחורף הלילות ארוכים, ובחכמת ליבה ידעה לעשות פתילות עבות לקיץ כך שידלקו פחות זמן במשך הלילה, ובחורף הייתה מכינה פתילות דקות על מנת ידלקו זמן ארוך יותר. בצורה זו לא היה הכהן צריך לכבות את הפתילות בבוקר שלמחרת, כיון שהן כבו בדיוק בסוף הלילה, בין בקיץ ובין בחורף.

דילוג לתוכן