"וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת:" (פרק כ"ח פס' ב')
תמוה הדבר: אהרן הכהן היה צנוע – "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" (אבות א', י"ב). עליו נאמר: "ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך", ופירשו חז"ל (ראה עוד תנחומא פרשת קרח פ"ג) שמשה היה צריך למשוך את אהרן ולשכנע אותו להתקרב לעבודה, מתוך שהיה ענוותן. ודווקא אהרן זה – הענוותן, הוא זקוק לבגדי כבוד ותפארת? ועוד, "שיתפארו בהם", כדברי הרב אבן עזרא?! אמנם אסור לתלמיד חכם להלך ורבב על בגדו (שבת קי"ד ע"א), אך יש מרחק בין איסור רבב על המלבוש לבין בגדי כבוד ותפארת!
אלא, אהרן התייחס לבגדים כ"בגדי עבודה", וכלפי אחרים היו הם "לכבוד ולתפארת".
זאת ועוד, בא הכתוב לומר שזהו כבודו ותפארתו של המשכן, כי אנשים שבאים למקום ורואים בו את העובדים בבגדים מרושלים, מזלזלים במקום, ומחמת שהכוהנים לבשו בגדי פאר – כל המקרים כבדו את המקום.
עוד מוסיפה התורה לומר, שגם לבני אהרן יש לעשות בגדים לכבוד ולתפארת, לומר לך שגם אהרן וגם בניו הלכו במישרים, ולא עשו לכבוד עצמם אלא לכבוד המקום.
