"לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ:" (פרק ל"ד, כ"ו)
"מנהג ישרל לאכול מאכלי חלב בחג שבועות, וטעמים רבים נאמרו לכך. אחד מהם – כדי להדגיש את ההבדל בינינו לבין המלאכים שאכלו אצל אברהם בשר וחלב כאחת. בזכות הבדל זה ניתנה לנו התורה, ולא למלאכים" (באר היטב תצ"ד ס"ק ח' ומש"ב שם י"ב, י"ג)
כאשר באו המלאכים לאברהם אבינו הביא להם, (בראשית י"ח, ח') "חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה", קמא קמא, כלומר: קודם הביא את החלב ואח"כ את הבשר. ויש אומרים ששם את הכל על השולחן.
כשעלה משה רבנו למרום באו המלאכים וטענו: מדוע נותן הקב"ה את התורה למשה, "תנה הודך על השמים". אמר להם הקב"ה שיסתכלו על פני משה, והנה פני משה נדמו כפני אברהם. אמר להם ה': "לא זה שאכלתם אצלו בשר בחלב?!"כלומר, נהניתם ממנו, ואינכם יכולים להיות כפויי טובה.
הגאון המקובל רבי יעקב מוצאפי זצ"ל היה שואל: וכי בשל העובדה שאכלו בשר וחלב אצל אברהם תילקח התורה הקדושה, שהיא חמדה גנוזה השקולה לכל העולם כולו, מן המלאכים?!
והיה מספר על כך משל, מעשה בבן מלך שישב לפני אביו, ופתאום נכנס שר הביטחון. אומר המלך לבנו: סליחה, המתן בחוץ עד שאדבר עם השר בענייני ביטחון. אחרי כן נכנסו שרים נוספים, והמלך ביקש ממנו שוב לצאת. חלשה דעתו של הבן מאוד עד שנחלה. קרא המלך לרופא שיבדוק את בנו. אמר הרופא כי הבן חולה מחמת עוגמת נפש, והציע כי שר אחד ילבש כובע של פורים, שר שני יקח כלי נגינה בידו וירקדו לפני הבן. בכך יבין הבן שכל זה נעשה לכבודו, ולא יקנא בשרים בשעה שהמלך מדבר איתם ביחידות.
הנמשל: כך אמר הקב"ה למלאכים, אתם ירדתם ואכלתם אצל אברהם. אני שלחתי אתכם לעשות כן כדי לגרום נחת רוח לאברהם שחיפש אורחים. אתם שיניתם את מראיכם לכבודו של אברהם, ואם כך הרי שאברהם יותר חשוב ממכם. לכן שינה הקב"ה את פני משה כפני אברהם.
