סיפר מרן הרב זצ"ל:
פעם הייתי אצל המקובל האלקי סידנא בבא סאלי זיע"א, והוא נתן לי כוס לשתות, ובאתי לשתות אך הנה אני מריח שריח חזק של ערק נודף ממנו. אני לא רגיל לשתות ערק בכלל, אבל על כל פנים ברכתי וטעמתי ממנו טעימה מועטת.
בבא סאלי שהרגיש בדבר אמר שאם זה חריף שאקח פלפל ארוך וזה יעזור לי להפיג את החריפות של הערק, אני חשבתי שהפלפל מתוק, אבל משטעמתי את הפלפל הרגשתי שזה פלפל חריף ביותר והרגשת החריפות הוחמרה יותר כי זה נעשה לי עוד יותר חריף כיון שזה היה חריפות על חריפות.
ובפעם אחרת הייתי אצלו מוקדם בבוקר והתכוונתי לנסוע משם לבית הדין בבאר שבע, ובבא סאלי נתן לי כוס ערק לשתות, אמרתי לו שאני בדרך לבית הדין ואסור לי שתות כי אסור לדון מתוך שכרות (עיין ב"י חו"מ סי' ז' ד"ה כתבו התוספות, ובשו"ע שם ס"ה), והוא אמר לי שהערק שלו לא משכר. שתיתי את הערק בכוונה שמצווה לקיים דברי חכמים, וראה זה פלא שהערק לא שיכר אותי ולא השפיע עלי כלל, וזה ודאי מעשה ניסים ולא טבעי, כי מטבעי איני מסוגל לשתות ערק בכלל.
