קטגוריה: הדלקת נרות בערב יום טוב

"וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ:" (כ"ו ד') אין לשער את גודל השמחה של הקב"ה שעשה שישראל לומדים ועמלים בתורה. בשכר זה מבטיח הקב"ה בתורתו שכר מושלם. אחת מהבטחותיו על לימוד התורה היא: "ונתתי גשמיכם בעיתם".

"שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ: שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ:" (כ"ה ג-ד) כבר ראינו לעיל את דבר אור החיים הקדוש על כך שנתינת ארץ לעם ישראל הייתה לשש

"כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו: {כו} וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה לּוֹ גֹּאֵל וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ: {כז} וְחִשַּׁב אֶת שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ:" (כ"ה

"וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ" (כ"ה כ"ה-כ"ז) פשט הפסוק הוא כדברי רש"י (בשם תורת כהנים כ"ה, ל"ט): "אל תרע עיניך בה, שאינה שלך". כלומר, אל ירע בעיניך להחזיר את האדמה ביובל, כי הרי הקרקע אינה שלך. ויש לפרש

"וּשְׁמַרְתֶּם מִצְוֹתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי יְהוָֹה:" (כ"ב, ל"א) מהי השמירה ומה היא העשייה? כתב רש"י: "'ושמרתם' – זו המשנה, 'ועשיתם' – זה המעשה". לומר לך שלא די בלימוד או במעשה לחוד, אלא צריך את שניהם. ויש לבאר עוד: השמירה היא

"לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ:" (כ"ב,כ"ט) כתב רש"י: "אל תשחטהו על מנת לאוכלו למחר, שאם תחשבו בו מחשבת פסול, לא היה לכם לרצון". בהקשר לכך יש הלכה מענינת בשולחן ערוך (או"ח סי' צ"ח סע' ד'): "התפילה היא במקום קרבן, ולכן צריך להיזהר שתהא

"לֹא יִקְרְחוּ קָרְחָה בְּרֹאשָׁם וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ וּבִבְשָׂרָם לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרָטֶת:" (כ"א,ה') רש"י הסביר, שהאיסור לעשות קרחה בראש חל לא רק על הכהנים אלה גם על הישראלים, כפי שנלמד ממקום אחר, שבו דובר דווקא על ישראל: "לא תשימו קרחה