תגית: כתיבה

הונאה במשקלות ומלחמת עמלק

"לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה:" (דברים, כ"ה, י"ג) "זכור את אשר עשה לך – אם שקרת במדות ובמשקלות, הווי דואג מגירוי האויב,

כלאיים בעבודת ה'

"לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו:" (דברים, כ"ב, י') בפסוק זה רמוז לנו מוסר גדול בעבודת ה'. כבר לימדנו דוד המלך ע"ה, כי הדרך הישרה לעבודתו

אל תביאני לידי ניסיון

"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ:" (דברים, כ"א, י') "וְעַל דָּא כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ דָּא אִיהוּ יֵצֶר הָרָע.

מצוות יישוב ארץ ישראל

"וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם" (ל"ג, נ"ד) בפסוקים אלו אנו לומדים על חשיבות ירושת הארץ ויישובה. על הפסוקים (ל"ג, א"א-נ"ב): "כי אתם עוברים את הירדן…

קבורת אלהי מצרים ובכוריהם

"וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים אֵת אֲשֶׁר הִכָּה יְהֹוָה בָּהֶם כָּל בְּכוֹר וּבֵאלֹהֵיהֶם עָשָׂה יְהֹוָה שְׁפָטִים:" (ל"ג, ד') פשט הדברים הוא, שבשעה שהמצרים רצו לצאת ולהילחם בעם ישראל,

הראה הקב"ה למשה את כל הארץ

"זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ:" (ל"ד, ב') בכל מקום שנאמר "זאת" או "זה" – הראהו הקב"ה למשה באצבע. כך מצינו במעשה

אמא שלך בוודאי שמחה

הבבא סאלי זיע"א נהג לערוך סעודות שאיש לא הבין את משמעותן. אחת הסעודות הייתה כשהוא עבר את גילו של אביו. לסעודה זו קרא למרן הרב

וידבר משה אל ראשי המטות

"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה:" (ל', ב') "ראשי המטות – חלק כבוד לנשיאים, ללמדם תחלה, ואחר כך

הגעלת עבירות ומידות רעות שבאדם

"כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם:" (ל"א, כ"ג) אמרו בעלי המוסר שהתורה

לימוד לעילוי נשמת הנפטר

"וְנֹבַח הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת קְנָת וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וַיִּקְרָא לָה נֹבַח בִּשְׁמוֹ:" (ל"ב, מ"ב) "לה אינו מפיק ה"א. וראיתי ביסודו של רבי משה הדרשן, לפי שלא

דילוג לתוכן