"כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם:" (ל"א, כ"ג)
אמרו בעלי המוסר שהתורה רומזת בהלכות הגעלת כלים כיצד ניתן "להגעיל" את העבירות או המידות הרעות הטבועות באדם.
כשם שהתורה מצאה פתרון לכלים הבלועים מאיסור: "כל אשר יבוא באש תעבירו באש וטהר", כך יכול אדם ל"הפליט" את העבירות שעשה על ידי לימוד התורה שנמשלה לאש, שנאמר (ירמיה כ"ג, כ"ט): "הלוא כה דברי כאש נאום ה'".
כמו כן, התורה נמשלה למים, וכשם שמים מגעילים כלים על ידי רתיחתם, כך האדם יכול להגעיל את מידותיו הרעות על ידי לימוד התורה בריתחא דאורייתא, ומסוגל הדבר להפליט ממנו את כל העבירות והמידות הרעות הדבוקות בו, שהתורה מעדנת את האדם.
