תגית: הגבהת כוס הקידוש

וראשו מגיע השמימה

"וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה" (פרק כ"ח פסוק י"ב) נראה לבאר בדרך המוסר: כל מצוה שאדם עושה אותה כאן, בארץ, אף על

לכו לחמו בלחמי

"וְנָֽתַן לִי לֶחֶם לֶֽאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּֽשׁ" (פרק כ"ח פסוק כ') יעקב אבינו מסתפק במועט, אין לו צורך בעושר וכבוד, לכן הוא מבקש רק את ההכרח

כוחה של תפילה

"וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהֹוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהֹוָה וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ:" (פרק כ"ה פסוק כ"א) סיפר מרן הרב זצ"ל: כשמדברים על אדם

דביקות בדרכי אבות

"ְוַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו:" (פרק

על שמים וארץ

"ְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ" (פרק כ"ז פסוק כ"ח) יש הבדל בין הברכה שבירך יצחק את יעקב לבין הברכה שבירך את עשיו: בברכה

תולדות אברהם – אברהם

"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק:" (פרק כ"ה פסוק י"ט) בשלושה מקומות מוזכרים תולדותיהם של אנשים: אצל נחף אצל אברהם ואצל יוסף.

גדולת הספד ראשי ישיבות

"וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ:" (פרק כ"ג פסוק ב') הגמרא (מגילה כ"ט ע"א) אומרת שלוויית אדום גדול

חינוך במסירות נפש

"וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ:" (פרק כ"ג פסוק ג') בהספדו על שרה אמנו הזכיר אברהם אבינו את

זהירות בתפילת המנחה

"וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים:" (פרק כ"ד פסוק ס"ג) לשוח – לשון תפילה, כמו (תהלים ק"ב, א') "ישפוך שיחו"

אין ניסים בקיום המצוות

"וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו:" (פרק כ"ד פסוק כ') יש להבין: לשם מה היתה צריכה לשאוב, והלוא המים

דילוג לתוכן