"וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ:" (פרק כ"ג פסוק ג')
בהספדו על שרה אמנו הזכיר אברהם אבינו את מעלתה של שרה ואת מסירות נפשה בחינוך הילדים.
שרה הצליחה לחנך את יצחק אבינו לאהבת ה' עד כדי כך שהיה מוכן למסור את נפשו על קידוש ה' בלי היסוס, ועוד אמר לאביו לקושרו ולעקדו היטב, כדי שחלילה לא תהיה שחיטה פסולה. הכל בזכות החינוך הטהור שהתחנך אצל אימו הצדקת.
זהו שאומר רש"י על הפסוק (כ"ג, ב'): "ויבא אברה לספד לשרה ולבכתה: ויבוא אברהם – מבאר שבע". כוונתו למה שהזכיר הפסוק קודם לכן בפרשת העקידה (כ"ב, י"ט): "וישב אברהם אל נעריו ויקומו וילכו יחדיו אל באר שבע, וישב אברהם בבאר שבע. ומה הספידה? שחינכה את בנה למסירות נפש.
