"ְוַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו:" (פרק כ"ו פסוק י"ח)
יצחק חפר דווקא את הבארות של אביו אחרי שסיתמום פלישתים ולא חפר בארות חדשות. יצחק אבינו מלמדנו שצריך לדבוק בדרכי האבות.
גם אנו צריכים לדבוק בדרכי אבותינו, לשתות מים מבארותיהם, ואין מים אלא תורה. אל לנו לשתות מבורות נשברים.
יצחק קורא לבארות בשמות אשר קרא להן אביו. עניין גדול למדנו מכך – שלא להתפתות ולקרוא בשמות חדשים ומודרניים שלא שערום אבותיכם.
לצערנו תופעה שפשטה בציבור היא זניחת השמות של התורה כשמות אשר קראו אבותינו, והמצאת שמות חדשים, כאילו מתביישים היום לקרוא בשמות ישנים…
יש לקרוא בשמות מתוך התורה, כמו אברהם ושרה. במיוחד צריך להיזהר שלא לקרוא בשמות של אנשים שאינם ראויים אף הם מוזכרים בתורה.
