תגית: בעלי בתים

חזרה והנחה חדשה בשבת

הנחה על האש א  אסור להניח בשבת מאכל יבש ישירות על גבי האש אפילו אם אינו נוגע באש עצמה [כגון: על כירת גז, פלטה חשמלית וכדו'] לחממו, למרות שאין "בישול אחר בישול" ביבש [כלומר, למרות שבאופן עקרוני מותר לבשל מאכל

הטמנה בשבת

הטמנה בשבת עצמה טו אסור להטמין בשבת בין בדבר המוסיף הבל, כלומר בחומר המוסיף חום, ובין בדבר שאינו מוסיף הבל, כלומר בחומר שאינו מוסיף חום אלא שומר על החום הקיים. כסוי סיר בשבת בשמיכה וכדו' טז אסור לכסות סיר [או

דיני פלטה לסוגיהן

פלטה חשמלית ד כאמור לדעת השולחן ערוך אסור להשהות מאכל אף אם הוא מבושל כל צרכו ומצטמק ורע לו, (ועיין לעיל פרק מ"ט דיני שהייה סעיפים ד'-ו') ישירות על גבי האש בערב שבת, מדין הטמנה. לכן, כיון של"פלטה" רגילה כיום,

הטמנה מערב שבת

איסור ההטמנה א אסור להטמין [לעטוף את הסיר] מערב שבת בדבר המוסיף הבל, כלומר, בחומר המוסיף חום, ומותר להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל, כלומר, בחומר שאינו מוסיף חום אלא שומר על החום הקיים. אופן ההטמנה ב נחלקו הפוסקים האם אסור

הקדמה

הקדמה חכמים גזרו על הטמנת מאכל בערב שבת כדי שישמר חום המאכל בשבת, כיון שחששו שמא יבוא להטמין בגחלים ויבוא לחתות בהם, וכדלהלן.

"קידרא חייתא"

גדר "קדירא חייתא" טו "קידרא חייתא"- הינו תבשיל שצריך להתבשל זמן רב, כגון: בשר חי שלא בושל כלל, או קטנית שמתבשלת זמן רב, כגון: שעועית יבשה שאינה מבושלת כלל. אמנם, תבשיל שלא נדרש זמן רב לבישולו [כגון: אורז וכדו'] –

תבשיל שמבושל כמאכל בן דרוסאי

גדר מאכל בן דרוסאי ג מאכל בן דרוסאי הנו מאכל שנאכל ע"י הדחק. יש אומרים שהוא שליש בישול, ויש אומרים שהוא חצי בישול. תבשיל מבושל כמאב"ד ד לנוהגים כדעת מרן השולחן ערוך – אסור להשהות מערב שבת תבשיל המבושל כמאכל

שהייה בערב שבת

מחלוקת חכמים וחנניה בגמרא מסכת שבת נחלקו חכמים וחנניה בדין שהיית מאכלים על גבי כירה בערב שבת. לדעת חנניה: מותר להשהות תבשיל על גבי כירה מערב שבת גם אם המאכל מבושל רק כמאכל בן דרוסאי. וטעמו הוא: כיון שכבר נתבשל

חפצי קדושה שבלו

חפצי קדושה שבלו ע. מפה ופרוכת שבלו – מפת ס"ת שרקומה מכסף שבלתה ואינה ראויה לכלום, יש מחלוקת אם מותר לשורפה ולהשתמש בכסף של הרקמה לדבר אחר לצורך ספר תורה, אמנם פרוכת שבלתה מותר למכור את הרקמה שעליה ולקנות בכסף

עשיית תשמישי קדושה מבגדים

עשיית תשמישי קדושה מבגדים סח. בגדי אדם לבית הכנסת – בגדים שאדם השתמש בהם למלבוש – אסור להשתמש בהם לתשמישי קדושה, וכל שכן שאין לעשות פרוכת מבגדי אישה[1]. סט. שינו צורת הבד – נוהגים לעשות פרוכת מבגדי אדם, אם שינו

דילוג לתוכן