מחלוקת חכמים וחנניה
בגמרא מסכת שבת נחלקו חכמים וחנניה בדין שהיית מאכלים על גבי כירה בערב שבת. לדעת חנניה: מותר להשהות תבשיל על גבי כירה מערב שבת גם אם המאכל מבושל רק כמאכל בן דרוסאי. וטעמו הוא: כיון שכבר נתבשל כשיעור מאכל בן דרוסאי אין חשש שיחתה. לדעת חכמים: אסור להשהות תבשיל על כירה מערב שבת אם התבשיל אינו מבושל כל צורכו. וטעמם הוא: כיון שחוששים שמא יחתה בגחלים כדי למהר את בישול המאכל.
ובהמשך למחלוקת חכמים וחנניה זו, נחלקו הדעות איזה מאכל לדעת חכמים [באיזו רמת בישול] מותר להשהות על כירה בערב שבת, האם צריך שיהיה דווקא תבשיל שהשהייה תרע לו או שאפילו כאשר השהייה תטיב עמו מותר להשהותו. כפי שיתבאר לקמן.
הכנת התבשיל מערב שבת
א. הרוצה להשהות תבשיל על גבי כירה וכדו' מערב שבת, טוב יעשה אם יוודא תמיד שהתבשיל מבושל כל צרכו לפני שמניחו על הכירה, כדי להימנע מאיסורים שונים וכדלקמן.
הנחה בתנור
ב. אסור להניח אפילו מערב שבת סיר על האש בכל מקרה בו האש נוגעת בתחתית הסיר, ואפילו אם האש גרופה או קטומה, ולכן, כל הנחה על האש המותרת מערב שבת המוזכרת בפרק זה, היינו באופן שהסיר לא נוגעת באש או בכיסוי שעליה, כגון: שהסיר מונח על חצובה או על פלטה ירושלמית. [ראה בהרחבה פרק נ' דיני הטמנה סעיפים ב-ה'].
