"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (פרק א פסוק א) בעל הטורים מצא בפרשתנו (א', א') רמז לחשיבותה ומעלתה העצומה של קריאת הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום, וזה לשונו: "ואל"ה שמו"ת בנ"י ישרא"ל – ואדם אשר לומד הסדר, שנים מקרא ואחד תרגום,
"וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה:" (פרק א' פס' ט"ו) "פועה – זו מרים, על שם שפועה ומדברת והוגה לולד, כדרך הנשים המפייסות תינוק הבוכה" (רש"י שם) על הפסוק (ל"א, ב') "בצלאל בן אורי
"וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ" (פרק ג' פסוק ו') אמרו חז"ל (מדרש רבה פרשה ג' א'): כשנגלה הקב"ה למשה בפעם הראשונה, נגלה לו בקולו של אביו עמרם כדי שלא להבעיתו. משה חשב שאביו קורא לו, ורק אז אמר לו ה': "אנכי
"וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי:" (פרק מ"ח פסוק כ"ב) "וַאֲנָא יְהָבִית לָךְ חוּלַק חַד יַתִּיר עַל אַחָיךְ דִּי נְסֵיבִית מִידָא דֶאֱמוֹרָאָה בִּצְלוֹתִי וּבְבָעוּתִי:" (אונקלוס שם) "בחרבי ובקשתי. היא חכמתו ותפלתו." (רש"י שם)
"וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה… וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת" (פרק מ"ז, פס' כ"ח-כ"ט) בזוהר הקדוש (ח"א רכ"א ע"ב) אמרו, שהימים שבהם עסק אדם בתורה ובמצוות עולים ובאים לפניו בעולם האמת, ואילו הימים שלא עסק בהם בתורה אינם עולים
"הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ:" (פרק מ"ח, פסוק ט"ז) יש לשאול כיצד הקדים יעקב בתחילה את שמו – "ויקרא בהם שמי", ורק אח"כ הזכיר "ושם אבותי
"וַיֹּאמֶר הִשָּׁבְעָה לִי וַיִּשָּׁבַע לוֹ" (פרק מ"ז, פס' ל"א) השבעתו של יוסף שלא יקבור את אביו במצרים צריכה ביאור. הלוא כבר הבטיח יוסף ליעקב שימלא את בקשתו: "ויאמר, אנכי אעשה כדבריך". מדוע ראה יעקב צורך גם להשביע את יוסף על
"וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גֹּשֶׁן:" (פרק מ"ו פסוק כ"ח) סיפר מרן הרב זצ"ל: היה יהודי בשם חכם אברהם (המכונה רבי אברהם רפואה שלימה) שהיה מוכר בשוק "מחנה יהודה" תבלינים ועשבי מרפא לכל המחלות,
"וַיָּפָג לִבּוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם:" (פרק מ"ה, פס' כ"ו) "סימן מסר להם, במה היה עוסק כשפירש ממנו, בפרשת עגלה ערופה, זהו שנאמר וירא את העגלות אשר שלח יוסף, ולא נאמר אשר שלח פרעה:" (רש"י, מ"ה כ"ז, ע"פ בראשית רבה
"וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם כִּי טוּב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם לָכֶם הוּא:" (פרק מ"ה, פסוק כ') מהי כוונתו של יוסף בהוראתו לאחים שלא יחוסו על כליהם? לפי הפשט כוונתו לזרז אותם ברדתם מצריימה, שלא יתעכבו במכירת הכלים המשומשים. ויש להוסיף:
שלחו אלינו הודעה, ובע״ה, נחזור אליכם בהקדם האפשרי
הירשמו לקבלת עדכונים תקופתיים של הלכות, שאלות ותשובות, סיפורים והנהגות ומוצרים חדשים
© 2016 כל הזכויות שמורות לבעלים, מעצב ועורך האתר: שלמה אברג׳ל – גרףמוד.
