"וַיָּפָג לִבּוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם:" (פרק מ"ה, פס' כ"ו)
"סימן מסר להם, במה היה עוסק כשפירש ממנו, בפרשת עגלה ערופה, זהו שנאמר וירא את העגלות אשר שלח יוסף, ולא נאמר אשר שלח פרעה:" (רש"י, מ"ה כ"ז, ע"פ בראשית רבה צ"ד ג', תנחומא ויגש י"א)
אמר לו יוסף לאביו: אמנם ירדתי למצרים שהיא "עגלה יפיפיה מצרים" (ירמיה מ"ו כ'), ממעשיה לא למדתי ולא נכשלתי ביופיה. בדברי תורה עמלתי ובפרשת עגלה ערופה הייתי עוסק. ואז, בשמוע יעקב את הדברים הללו – "ותחי רוח יעקב אביהם" (מ"ה ז"ך).
ועוד רמז לו יוסף לאביו: על הזקנים המביאים עגלה ערופה נאמר שהם צריכים להתוודות ולומר: "ידינו לא שפכו את הדם הזה", על אשר לא ליוו את הנהרג בדרכו. אך אתה אבי ליווית אותי ושלחת אותי מתוך דבר הלכה. לכן, אין אתה שותף לדבר המכירה.
