"וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גֹּשֶׁן:" (פרק מ"ו פסוק כ"ח)
סיפר מרן הרב זצ"ל:
היה יהודי בשם חכם אברהם (המכונה רבי אברהם רפואה שלימה) שהיה מוכר בשוק "מחנה יהודה" תבלינים ועשבי מרפא לכל המחלות, וכל גרגיר תבלין היה יקר מאד. והוא היה רגיל להתפלל איתנו בהנץ החמה בכל השנה כולה, ולאחר התפילה היה קורא "חק לישראל" ורק אח"כ היה פותח את חנותו, וכך היה נוהג לא רק בקיץ שהנץ היה מוקדם, אלא גם בחורף שהנץ היה מאוחר.
יום אחד אמרה לו אשתו שיזדרז לפתוח את חנותו כי יש חנות ממולו שמוכרת ג"פ תבלינים לרפואה והם פותחים מוקדם והקונים באים לשם, והם עלולים להפסיד מכך. אמר לה חכם אברהם "הפרנסה מאתו יתברך". וכך מידי בוקר היה פותח את החנות אחרי סדר הלימוד הקבוע שלו, והיה תמיד אומר שאין ברכה בכסף של החנות המתחרה כיון שזה בא על חשבון תפילה ולימוד תורה.
ראתה אישתו שאין דבריה נשמעים והתחילה לצעוק עלי שאני מאריך בסדר הלימוד שאחרי התפילה. אמרתי לה: כשבעלך מוכר את את העשבים לרפואה הוא אומר: "רפואה שלימה", ואני מוסיף ואומר: "גם פרנסה טובה", ואל תדאגי – הפרנסה מאתו יתברך ויתעלה. והיו פעמים שהיינו מאריכים בהסבר "חק לישראל" והייתי רומז לו שיכול ללכת, והוא היה עונה "עד שנגמור ללמוד". ואשריו בעולם הזה ובעולם הבא.
