תפילה על החולה
ליד החולה ו. המבקר את החולה ומתפלל עליו מקיים מצות ביקור חולים, ומשום כן בהליכתו אליו לראותו, כשרואה את מצבו, מתעורר יותר לבקש עליו רחמים. ויש אומרים שגם מי שמתפלל על החולה מבלי ללכת אליו מקיים מצות ביקור חולים, והוא רק מתי שאינו יכול ללכת לבקרו. רפואה מהקב"ה ז. טוב לברך את החולה […]
הכרזת תענית
הכרזת התענית כב. מנהג הספרדים להכריז על תעניות י"ז בתמוז ועשרה בטבת בשבת שלפניהם. זמן ההכרזה כג. מכריזים על התענית אחרי קריאת ההפטרה וברכותיה, לפני "אשרי יושבי ביתך". תעניות שאין מכריזים כד. אין מכריזין על תעניות תשעה באב, יום הכיפורים ותענית אסתר בשבת שלפניהם, וסימנך: "אכ"ף עליו פיהו". כמו כן אין מכריזין […]
מנהגים בהכרזה
מנהגי הכרזת החודש יח. יש נוהגים להכריז על ראש החודש אחרי שמחזירים את ספר התורה להיכל בשעה שההיכל פתוח. אמנם, מנהגנו להכריז על ראש החודש כשספר התורה מונח עדיין על התיבה לפני החזרתו להיכל. עמידה בהכרזה יט. נוהגים לעמוד בעת אמירת "יהי רצון" בהכרזת ראש החודש, בין החזן ובין הקהל, כפי שהיו עומדים בעת […]
ביקור חולים – כללי
טעם ביקור חולים א. מצווה גדולה לבקר את החולה, מכמה טעמים. וכך כתב הטור: "וכיון שחלה האדם מצווה על כל אדם לבקרו, שכן מצינו בקב"ה שמבקר חולים. ומצווה גדולה היא לבקר, שמתוך כך יבקש עליו רחמים ונמצא כאילו מחיה אותו, וגם מתוך שרואהו מעיין בעניינו – אם יצטרך לשום דבר משתדל בו להמציאו לו […]
ראשי חודשים מיוחדים
חודש תשרי יג. אין מכריזים על ראש חודש "תשרי" בשבת שלפניו, מכמה טעמים: א. משום שהפסוק בתהילים אומר: "בכסה ליום חגנו". כלומר, יש לכסות את יום החג הוא "ראש השנה" ולא לפרסמו. ב. משום שביום זה חל ראש חודש וגם יום טוב, ואילו היו מכריזים עליהם היו צריכים לשנות מן ההכרזה הנהוגה בשאר שבתות […]
חתן
חתן בשבת נ. בקהילות אשכנז יש נוהגים כשיש חתן מפטירים 'שוש אשיש', ואין דוחין מפניה שום אחת מהפטרות המיוחדות לזמניהן, ולא של ר"ח ומחר חודש, חנוכה, שבת שירה. נא. בקהילות ספרד יש נוהגים שלאחר שמפטיר את הפטרת השבוע, אומר 'שוש אשיש' עד 'ישיש עליך אלוהיך', ואחר כך מברך. הוצאת ס"ת לחתן נב. כיום […]
בין תשעה באב לראש השנה
"שבעה דנחמתא" מח. בשבע השבתות שבין תשעה באב לראש השנה, קוראים הפטרות: "שבעה דנחמתא" העוסקות בגאולה ובנחמת ישראל, וכולן מהספר ישעיה. הפטרת: "נחמו נחמו עמי", הפטרת: "ותאמר ציון", הפטרת: "עניה סוערה", הפטרת: "אנכי אנכי הוא מנחמכם", הפטרת: "רני עקרה", הפטרת: "קומי אורי כי בא אורך", הפטרת: "שוש אשיש בה". ר"ח אלול מט. כאשר חל […]
בין י"ז בתמוז לתשעה באב
"תלתא דפורענותא" מו. בשלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לתשעה באב, מפטירים הפטרות: "תלתא דפורענותא" העוסקות בענייני החרבן. הפטרת: "דברי ירמיהו" בספר ירמיה, הפטרת: "שמעו דבר ה'" בספר "ירמיה", והפטרת: "חזון ישעיהו" בספר ישעיה. ר"ח אב מז. אם חל ראש חודש אב בשבת, יש בזה כמה מנהגים. למעשה: כיום בארץ ישראל נוהגים להפטיר הפטרת: […]
הכרזת ראש חודש
הכרזת ראש חודש א. מנהג ישראל להכריז בשבת קודם "ראש חודש" על ראש החודש שעתיד לחול באותו שבוע ולברך את החודש הבא בנוסח "יהי רצון". על שם הכרזה זו נקראת השבת: "שבת מברכים". טעמים להכרזה ב. מכריזים על ראש החודש לפני בואו, מכמה טעמים: א. להזכיר לציבור שיש הלכות מיוחדות לראש חודש. ב. […]
