חודש תשרי
יג. אין מכריזים על ראש חודש "תשרי" בשבת שלפניו, מכמה טעמים:
א. משום שהפסוק בתהילים אומר: "בכסה ליום חגנו". כלומר, יש לכסות את יום החג הוא "ראש השנה" ולא לפרסמו.
ב. משום שביום זה חל ראש חודש וגם יום טוב, ואילו היו מכריזים עליהם היו צריכים לשנות מן ההכרזה הנהוגה בשאר שבתות מברכים ולהכריז על שניהם, ואין לשנות מהנוסח.
חודש אב
יד. מכריזים על ראש חודש "אב" [המכונה "מנחם אב"] בשבת שלפניו ככל ראשי חודשים אחרים. אמנם, בעבר נהגו [על פי מנהג קדום] לא להכריז על ראש חודש "אב", בשל הפסוק באיוב: "בְּמִסְפַּר יְרָחִים אַל יָבֹא", אולם המנהג הנכון להכריז גם על ראש חודש "אב".
הכרזה בחודש אב
טו. אין משנים מנוסח הכרזת החודש בראש חודש "אב" ואומרים את הנוסח הרגיל כמו בכל שאר שבתות מברכים. אמנם, יש מוסיפים ברכה מיוחדת: "יהפכהו הקדוש ברוך הוא עלינו ועל כל עמו ישראל לטובה".
הוספה בחודש אב
טז. יש נוהגים להוסיף בנוסח הכרזת ראש חודש "אב": "מחדש חדשים", ויש להם על מי לסמוך. אמנם, גם למנהגם – אין לומר תוספת זו בלשון קינה. ומכל מקום, המנהג הטוב ביותר הוא לומר את הנוסח הרגיל כבכל שבתות מברכים.
חודש חשון
יז. חודש מרחשוון – יש קוראים את שם החודש: "חשוון", ויש קוראים: "מרחשוון". ומכל מקום, בין אם הכריזו על חודש "חשוון" ובין אם על "מרחשון" – אין זה מעכב.
