ליד החולה
ו. המבקר את החולה ומתפלל עליו מקיים מצות ביקור חולים, ומשום כן בהליכתו אליו לראותו, כשרואה את מצבו, מתעורר יותר לבקש עליו רחמים. ויש אומרים שגם מי שמתפלל על החולה מבלי ללכת אליו מקיים מצות ביקור חולים, והוא רק מתי שאינו יכול ללכת לבקרו.
רפואה מהקב"ה
ז. טוב לברך את החולה ולומר: "ה' ישלח לך רפואה שלימה", ולא יסתפק באמירת: "רפואה שלמה" או "תהיה בריא" שאינן בגדר תפילה גמורה.
תפילת החולה
ח. כשהולך לרופא או לפני שנוטל תרופה יאמר: "יר"מ ה' או"א שיהא עסק זה לי לרפואה ותרפאני רפואה שלמה. ברוך רופא חולים כי אל רופא חינם ונאמן אתה".
כוונה על החולה בשמונה עשרה
ט. המבקש רחמים על החולה בתפילתו בשבת, יכול לכוון עליו באומרו: "סומך נופלים ורופא חולים". וכמו כן יכוון לרפואת עצמו.
על מי אומרים "מי שברך"
י. אומרים "מי שבירך" לחולה. ודווקא על חולה שנפל למשכב ולא על מיחוש בעלמא [כגון: אדם שחש בראשו] ולא על פציעה קלה [כגון: אדם שחתך את ציפורנו שלא כראוי].
יא. בנוסח "מי שברך" לחולה – ראה הלכות תפילה בשבת בסוף פרק כ"ו סעי' ע"ב-ע"ד.
נוסח התפילה על החולה בשבת
יב. המתפלל על החולה בשבת צריך לשנות מנוסח תפילת ימי החול כדי לא להזכיר חולי ולגרום צער, ולכן אומרים: "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא". ויש מוסיפים: "ורחמיו מרובים ושבתו בשלום". ויש אומרים שאין להוסיף זאת. ולמעשה – אין לומר: "ורחמיו מרובים" וכו', ואם אמר – לא הפסיד.
