תגית: כתיבה

"לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ:" (פרק י' פסוק א') פשט "למען שתי אותתי" מכוון אל שלוש המכות הנותרות, אך על פי הדרש רומז הפסוק לשני אותות מיוחדים שנתן הקב"ה לעם ישראל, ואלו הם: השבת והתפילין. בתפילין נאמר (שמות יג, טז)

"וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ:" (פרק י' פס' א') בעל הטורים מתייחס לשינוי הלשון שכאן אמר הקב"ה למשה "בא אל פרעה" ואילו לעיל (שם ז',

"בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג יְהוָֹה לָנוּ:" (פרק י פסוק ט) בתחילה מסר פרעה לשחרר את הטף ממצרים ואומר: "לכו נא הגברים". על פי הפשט, טעמו של פרעה בהשארת הילדים הוא משום שהוא רוצה שהילדים

"וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה הִנֵּה יוֹצֵא הַמָּיְמָה" (פרק ח' פסוק ט"ז) "שלא ירכין ראשו ולא ירכין קומתו כדרך העומדים לפני גדולים, אלא כגדול העומד לפני קטן" (אור החיים הקדוש פסוק י"ג) אמנם משה רבינו הינו

"וַיֹּאמֶר לְמָחָר וַיֹּאמֶר כִּדְבָרְךָ לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּיהוָֹה אֱלֹהֵינוּ:" (פרק ח' פס' ו') בוא וראה עד כמה מובדל עם ישראל באמונתו לה' מן הגויים. הגויים אינם יכולים להגיע למדרגה של אמונה שלימה בבורא עולם , ואפילו אם יראו מול

"וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: בֹּא דַבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וִישַׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי יְהוָֹה לֵאמֹר הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם:" (פרק ו פסוק י-יב) הנה משה רבינו