תגית: כתיבה

"מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם" (י"ט, ל"ב) מדוע כתוב "מפני"? היה צריך להיות כתוב: "לפני שיבה תקום"! על אנשיו של קורח נאמר (במדבר ט"ז, ב'): "ויקומו לפני משה". ביאר גאון עוזנו ותפארתנו בעל 'הבן איש חי' זיע"א: מצד אחד הם נקהלו וחלקו

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (י"ט, י"ח) המצווה הראשונה שבעל מחוייב כלפי אשתו – עוד לפני שהתחתן איתה, היא מצות "ואהבת לרעך כמוך". כן מבואר בגמרה בקידושין (מ"א ע"א): "אמר רב יהודה אמר רב: אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה, שמה

"לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ:" (י"ט, י"א) כתב רש"י (ע"פ תורת כהנים י"ט כ"ו):  "אם גנבת – סופך להכחש, סופך לשקר, סופך להישבע לשקר". ואחר כך כתוב (י"ט, י"ב): "וחללת את שם אלקיך אני ה'". ויש לבאר

"וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַיהֹוָה וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל:" (ט"ז, ח') מבואר במשנה ביומא (פ"ו מ"א), שמצווה לדאוג שיהיו שני השעירים – השעיר לה' והשעיר המשתלח, שווים במראה, בקומה ובדמים. ואמנפם השעירים היו שווים כלפי חוץ, אבל

"כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם:" (ט"ז, ד') רש"י כתב שני פירושים, וז"ל: "'כתונת בד' וגו' – מגיד שאינו משמש לפנים בשמונה בגדים

"בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ט"ז, ג') כתב רש"י: "בזאת – גימטריא שלו 410, רמז לבית ראשון". ויש להבין: הרי אהרן הכהן לא שימש בבית ראשון כלל, ומהי משמעות הרמז לבית המקדש? יש לבאר זאת לאור הגמרא במסכת יומא (ט'

וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת וְלָקַח כֶּבֶשׂ אֶחָד אָשָׁם לִתְנוּפָה לְכַפֵּר עָלָיו וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת אֶחָד בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן לְמִנְחָה וְלֹג שָׁמֶן: (ויקרא י"ד, כ"א) על אשה יולדת (ויקרא י"ב, ח') נאמר: "ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תורים

וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן: (ויקרא י"ד, א'-ב') טהרת המצורע תלויה בכהן, כמו שכתוב: "וראה הכהן", והובא אל הכהן". במדרש מובא שמשה רבינו תמה על כך: וכי מתפקידו של אהרן לעסוק

וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם: (ויקרא ט"ו, ל"א) בפשוטו, עוסק הכתוב בטומאתו של המשכן ממש, אך יש בפסוק רמז. זאת לאור מאמרו הידוע של האלשיך הקדוש: "ושכנתי בתוכם" – "בתוכו" לא נאמר