המשכיות של אהרון הכהן

"בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ט"ז, ג')

כתב רש"י: "בזאת – גימטריא שלו 410, רמז לבית ראשון". ויש להבין: הרי אהרן הכהן לא שימש בבית ראשון כלל, ומהי משמעות הרמז לבית המקדש?

יש לבאר זאת לאור הגמרא במסכת יומא (ט' ע"א): אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: מאי דכתיב (משלי י' כ"ז) 'יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה'? 'יראת ה' תוסיף ימים' – זה מקדש ראשון שעמד ארבע מאות ועשר שנים ולא שמשו בו אלא שמונה עשה כהנים גדולים, ויש אומרים ח' כהנים, ויש אומרים י"ב כהנים (יעויין שם בתוס' ובריטב"א, וראה ברש"י דברי הימים א' ה' ל"ו); 'ושנות רשעים תקצרנה' – זה מקדש שני שעמד ארבע מאות ועשרים שנה ושמשו בו יותר משלוש מאות כהנים".

הכהנים הראשונים של בית המקדש הראשון היו צדיקים ויראי שמים, ולפיכך הם העבירו את התפקיד בירושה לבניהם. משום כך בבית זה הייתה המשכיות לאהרן הכהן, בבחינת מה שאמרו (תענית ה' ע"ב): "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". על כן נחשב שאהרן שימש ממש בבית המקדש.

אבל בבית שני לא היו כל הכהנים הגדולים צדיקים, והמשרה לא עברה בתוך המשפחה מאב לבנו. הרי שלא הייתה בכך המשכיות לשושלת אהרן.

דילוג לתוכן