חומרת לשון הרע וגדלותה של מרים
"וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח:" (י"ב, א'). אף שלא דברה מררים עם איש מלבד אהרון, ולא
"וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח:" (י"ב, א'). אף שלא דברה מררים עם איש מלבד אהרון, ולא
"וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה… עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה: (ח,ד') וזה מעשה המנורה. שהראהו הקב"ה באצבע לפי שנתקשה בה, לכך נאמר וזה (ספרי סא): כן עשה את המנורה.
"וּלְפִי הֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: עַל פִּי יְהֹוָה יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
סיפר מרן הרב זצ"ל: מעשה בעשיר אחד שהיה נוהג לחלק כסף לעניים. יום אחד בא עני וביקש ממנו צדקה, אמר לו העשיר – תבוא מחר.
"יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלֽוֹם:" (ו', כ"ו) על פשרה של נשיאת הפנים של הקב"ה לעם ישראל נשאלה בגמרא שאלה אחת ע"י שואלים שונים,
"וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ עֲשִׂירִת הָֽאֵיפָה קֶמַח שְׂעֹרִים" (ה', ט"ו) הסוטה מקריבה קרבן מקמח שעורים, ולא מסולת או מקמח חיטים, שהם מאכלים חשובים יותר. ביארו
"וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַֽאֲנִי אֲבָֽרְכֵֽם:" (ו', כ"ז) מנהג הנוהג בעדות מסויימות הוא שכאשר הכהנים יורדים מהדוכן לאחר ברכת הכהנים, הציבור עומד ומברך
סיפר מרן הרב זצ"ל: כשהגיע ה'חזון איש' זצ"ל לארץ, השתוקק להתפלל ליד שריד בית מקדשנו בכותל המערבי. באותה תקופה הייתה הגישה לשם קשה, והייתה אפשרות
"וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכֲכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵֽאלֹהִים וְאַתֶּם תִּֽהְיוּ לִי לְעָֽם:" (כ"ו י"ב) "והתהלכתי בתוככם. אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם, ולא תהיו מזדעזעים ממני, יכול לא
"וְנָֽתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ" (כ"ו ו') כאשר ישראל עמלים בתורה, הם זוכים לברכה המיוחדת של "ונתתי שלום בארץ". שואל בעל "אור החיים" הקדוש: "צריך לדעת למה
© 2016 כל הזכויות שמורות לבעלים, מעצב ועורך האתר: שלמה אברג׳ל – גרףמוד.