תגית: אסרו חג

"וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה" (פרק ל"ז פסוק ז') מודע חולם יוסף על אלומות של שבולים, והלא בני יעקב היו רועי צאן?! אלא, הדברים שיוסף חולם עליהם מתייחסים לעתיד. יוסף מצפה ליום שבו עם

"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים:" (פרק לז, פסוק ג) חז"ל דורשים (שבת י' ע"ב) שכתונת הפסים הייתה הדבר שהעלה את קנאתם של האחים על יוסף, ולבסוף גם את שנאתם. מכאן

"מִנְחָה הִוא שְׁלוּחָה לַאדֹנִי לְעֵשָׂו" (פרק ל"ב פסוק י"ט) חכם מנשה שלו ע"ה אמר בשם בעל בן איש חי זיע"א בדרך בדיחותא: בנוהג שבעולם שבכל עדר ישנם כלבים ששומרים עליו. אם כן, יש לשאול מדוע לא צירף יעקב כלבים לעדרים

"וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו" (פרק ל"ב פסוק ד') כאשר בא יעקב אבינו בחזרה לארץ ישראל הוא נפגש בשני מחנות של מלאכים – "מחניים": מלאכי ארץ ישראל ומלאכי חוץ לארץ. וצריך להבין: מלאכי חוץ לארץ ליוו את יעקב

"קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ" (פרק ל"ב פסוק י"א) רבינו האר"י ז"ל אומר, כשאדם נמצא בעת צרה, כגון שהוא חולה וכדו', אסור להזכיר לו את מעשיו הרעים אשר עשה. הסיבה לכך היא, שאזכור חטאיו בשעה שתוקפות

"וְהִנֵּה יְהֹוָה נִצָּב עָלָיו" (פרק כ"ח פסוק י"ג) "נצב עליו – לשמרו" (רש"י ע"פ במדבר רבה ד' א') מדוע היה הקב"ה צריך לשמור את יעקב? אפשר לומר שהיה פרק זמן שבו מלאכי ארץ ישראל עזבו אותו, והוא נשאר ללא שמירת