"וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת רָחֵל עַד הַיּוֹם:" (פרק ל"ה פסוק כ')
סיפר מרן הרב זצ"ל:
דודי ראש ישיבת פורת יוסף, הרה"ג הב יהודה צדקה זצ"ל ע"ה, ביקש בצוואתו שלא יכתבו שבחים על המצבה שלו, ובעת שבאו הדברים לפני ידידו ועמיתו הרה"ג בן ציון אבא שאול זצ"ל, אמר: "מצווה לקיים דברי המת" (תענית כ"א ע"א וש"נ). אולם כשבאו הדברים לפניי, ישבתי וכתבתי את נוסח המצבה (מעין זה), שעמד בראש ישיבת פורת יוסף, העמיד תלמידים הרבה, ורבים השיב מעוון, ועוד.
חזרו והביאו את הנוסח לפני הרה"ג בן ציון אבא שאול זצ"ל ולא נחה דעתו, לפי שסבור היה שאין זה רצון המת. ולמעשה, כאשר היתה הקמת המצבה, כתבו כמו שניסחתי.
מייד סמוך לכך, סיפר חכם בן ציון כי הרב צדקה אמר לו בחלום כי לאחר ששמו את המצבה בנוסח הזה, הביאו המלאכים את המצבה לעולם העליון וקראו בפניו את נוסח המצבה, שורה שורה באימת דין, ועל כל דבר שאלוהו: אמת או לא אמת. ואחר שהכל היה אמת, שבה נפשו למנוחתו…
מיד ששמעתי, אמרתי לחכם בן ציון זצ"ל: "אם כך, זה אינו נוגד את הצוואה. לא שבחים אני כותב אלא רק עובדות המעידות על פעולותיו".
