תגית: אסרו חג

"קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ" (פרק ח', פסוק ב') כתב רש"י: "קחנו בדברים ומשכהו". ואכן להלן אומרת התורה: "ויאמר משה אל אהרון, קרב אל

"לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם נָתַתִּי אֹתָהּ מֵאִשָּׁי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם:" (פרק ו', פסוק י') לפי ניגון הטעמים, המילה 'חלקם' מוסבת על המשך הפסוק:

"וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם טָהוֹר:" (פרק ו' פסוק ד') ביאר רש"י (עפ"י הגמ' ביומא כ"ג

"כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַיהוָֹה:" (פרק ב' פס' י"א) בכל יום אנו אומרים שלוש פעמים בתפילה את פיטום הקטורת, ושם

"וְקִרְבּוֹ וּכְרָעָיו יִרְחַץ בַּמָּיִם וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה" (פרק א'  פס' ט') יש בזה רמז גם לאדם: עליו לרחוץ את קרבו ואת כרעיו במים

"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְהוָֹה" (פרק א' פס' א') בזוהר הקדוש (במדבר קס"ח ע"א בסופו) מבואר שמי שהוא "זעיר" (קטן) – הוא "רב" (גדול), ומי