תגית: אסרו חג

טבילה לג. טעמי טבילה – מנהג ישראל לטבול בערב יום הכיפורים, שמא יצאה ממנו טיפת קרי ללא תשומת לב. ובזוהר הקדוש כתב כי טבילה זו של ערב כיפור מרפאת את האדם מחטאים שבידו. (פנחס ריז ב) ומי שמקדש את עצמו

סדר המלקות כב. נוהגים לקבל מלקות לפני טבילה במקוה כדכתיב "באנו באש ובמים – ותוציאנו לרויה" ואף על פי שאין אלו מלקות שחייבה תורה למי שעבר על לאו, ואין אלו "מכות מרדות" שחייב מי שעבר על איסורי דרבנן, עם כל

אכילה בערב כיפור ט. טעם הענין – "ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב" וכי בתשעה מתענין, והלא בעשרה מתענין? אלא לומר לך: כל האוכל והשותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי". (ברכות ח ב. עיין כ"מ הל' נדרים

שחרית של ערב כיפור ד. סליחות – אם התחילו לפני "עמוד השחר", יאמרו את הוידוי אפילו אחרי "עמוד השחר" אבל את התחנון "והוא רחום" שבסוף הסליחות אין אומרים אחרי "עמוד השחר". ואם התחילו סליחות אחרי עמוד השחר לא יאמרו וידוי

מנחה ביום שלפני ערב כיפור ב. אומרים תחנון בתפילת מנחה ביום שלפני ערב כיפור. אף על פי שבדרך כלל אין אומרים תחנון במנחה ביום שלמחרתו אין אומרים תחנון. כאן אומרים תחנון כיוון שבסליחות של הלילה אחר כך יש וידוי ותחנון.

ערב יום כיפור קודם בריאת העולם ברא הקדוש ברוך הוא בריאה ושמה "תשובה". שנאמר "בטרם הרים יולדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם ועד עולם אתה אל – תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם". (פסחים נד) וכשם שהבריאה עצמה נשגבה