ערב יום כיפור

ערב יום כיפור

קודם בריאת העולם ברא הקדוש ברוך הוא בריאה ושמה "תשובה". שנאמר "בטרם הרים יולדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם ועד עולם אתה אל – תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם". (פסחים נד) וכשם שהבריאה עצמה נשגבה מבינתנו – כן התשובה רחוקה מהבנתנו, מה גם שהיא קודמת לבריאה.

וכך אמרו חכמינו ז"ל:

רבי לוי אמר: אמר הקדוש ברוך הוא לירמיהו לך אמור להם לישראל שיעשו תשובה. בא ואמר לישראל. אמרו לו: רבינו ירמיהו, היאך אנחנו עושים תשובה? באילו פנים אנו באים לפני ה'? לא הכעסנו אותו?! לא הקנטנו אותו?!

בא ירמיהו לפני הקדוש ברוך הוא ואמר כן. (מה שישראל אמרו לו) אמר לו הקדוש ברוך הוא: לך אמור להם "שובו בנים שובבים". (ירמיה ג' יב – מדרש שיה"ש לא ט).

 ודברי חכמים אמת ויציב. אף שהכעסנו את הבורא, חוזרים אנו בתשובה לפניו. ולא עוד אלא שהוא מבקש מאיתנו לשוב בתשובה. גם אנו אין לנו להתבייש כי אנו חוזרים לפני אבא. לפני אבינו שבשמים. ובזה ידע אדם לדחות את היצר הרע שאומר לו: מה תעזור לך התשובה אחרי כל המעשים הרעים שעשית? ויענה לו האדם איך לא אעשה תשובה ואבא קורא לי: "שובו בנים".

א. ערב יום הכיפורים מיועד לתשובה ולכפרה. ולכן לא יבטל אדם את היום בדברים בטלים, אלא ישתדל להתבודד ולהתבונן במעשיו ולחשוב על העתיד. וכל העושה מלאכה בערב יום הכיפורים אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם. (רמ"ק).

דילוג לתוכן