אכילה בערב כיפור
ט. טעם הענין – "ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב" וכי בתשעה מתענין, והלא בעשרה מתענין? אלא לומר לך: כל האוכל והשותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי". (ברכות ח ב. עיין כ"מ הל' נדרים פ"ג ה"ט, אם החיוב מדין תורה לדעת הרמב"ם ושו"ע תקע סע' ג) "והוא מאהבת הקב"ה את ישראל שלא צוה להתענות אלא יום אחד בשנה לטובתם לכפר עונותיהם. וציום שיאכלו וישתו תחלה כדי שיוכלו להתענות ושלא להזיק להם העינוי". וממשילים חז"ל את העניין "למלך שהיה לו בן יחיד וגזר עליו להתענות יום אחד וצוה להאכילו ולהשקותו קודם כדי שיוכל לסבול", ולכן נצטווינו להרבות בו בסעודה. ויש לכך טעמים נוספים על פי הפשט וע"פ הקבלה. (טור תרד. בא"ח וילך א. כה"ח תרד ס"ק ב).
י. מצווה עלינו להרבות במאכל ובמשתה ביום זה, גם – כדי להראות שנח ומקובל עלינו יום הכיפורים ושאנו שמחים לקראתו. וכיוון שאי אפשר לכבד במאכל ובמשתה את יום הכיפורים עצמו כדרך שמכבדים שאר יום טוב, אנו מכבדים את היום שלפניו. (ב"י תרד ס"ק ב).
יא. איזה מאכל – יש אומרים שאין חיוב לאכול לחם דווקא, אלא כל מה שמשביע. (מנחת חינוך סי' שיג ס"ק ט). אמנם על פי המקובלים מצווה לאכול דווקא פת ובפרט שיכווין בזה לתקן כל מה שאכל שלא כדין או שאכל ולא בירך ברכת המזון כדין. (שו"ת תורה לשמה סי' קמו). ויזהר באכילת ערב יום הכיפורים לעשותה שם שמים לעשות רצון הבורא ית"ש ויתעלה. (ראה בא"ח וילך א' שד"ח יום הכיפורים ב').
יב. טוב לאכול דגים בסעודה הראשונה בבוקר, וימנע מלאוכלם בסעודה המפסקת. (כה"ח אות כ"ט). וצריך לשתות מעט יין במשך היום אך יזהר שלא ישתכר ולא ישתה יין בסעודה מפסקת. ובבוקר עדיף שישתה מיץ ענבים שלא יערבב את מוחו ולא שאר מאכלים שיכולים להפריע את ריכוזו, וכן לא יאכל מאכלים הגורמים לעצירות ושאר מחושים, שעלולים להפריע את תפילתו למחרת ביום הכיפורים. אלא יאכל רק מאכלים קלים שלא יהיה שבע ומתגאה בתפילתו. (שו"ע תרח סע' ד ונו"כ. עיין בא"ח וילך א – ועיין חולין דף קי' גבי רמי בר תמרי. משנ"ב ס"ק טז).
יג. כמה יאכל – מצות ריבוי הסעודות הוא ביום דוקא, וטוב להרבות גם בלילה. (גר"א ס"ק ו שד"ח שם).
יד. לדעת המקובלים טוב שיאכל ששה סעודות להשלים גם את סעודות יום הכיפורים, אך על פי הפשט די להרבות באופן ניכר. ואין צריך לאכול כל היום. (אותם הנוהגים לאכול כל היום צריכים להזהר מאוד מברכה לבטלה, הפסד ברכות, שינוי מקום וכו' שדיני ברכות חמורים מאוד, ובפרט צריך להקפיד בזה בערב היום האדיר בימי השנה – עיין בא"ח, שו"ע, גר"א, שד"ח).
טו. נשים – נשים חייבות לאכול ביום התשיעי כיוון שהם צמות בעשירי. (שו"ת כתב סופר סי' קב. שדי חמד מערכת יום הכיפורים סי' א ס"ק ה. שו"ת תורה לשמה סי' קסב)
טז. מי שלא צם – גם מי שלא צם בעשירי – חייב לאכול בתשיעי כיוון שזה כבודו של יום הכיפורים. (עיין כה"ח תרד ס"ק ה).
יז. תעניות בערב כיפור – מי שחלם חלום רע בליל ערב כיפור עדיף לו לעשות "הטבת חלום" ולא להתענות כי אסור להתענות ביום זה תענית חלום כל היום. ויש אומרים שאם נפשו עגומה מאוד יצום עד סעודה מפסקת, ויש חולקים וסוברים שאכילה ביום זה, כמו התענית, צריכה להיות כל היום. וכן נוהגים. (עיין שו"ע שם סע' א. כה"ח שם ס"ק יא, יג משנ"ב ס"ק ב).
יח. מי שנפטר אחד מהוריו בערב כיפור לא יתענה תענית "יאר צייט" ביום זה, ויסמוך על יום הכיפורים עצמו. (אחרונים).
יט. אם אדם נדר בטעות לצום את כל עשרת ימי תשובה, או שנדר נדר אחר שעל פיו עליו לצום בערב יום הכיפורים – יעשה התרת נדרים על נדרו. (רמ"א תרד סע' א, ע"פ שו"ע תקע סע' ב).
כ. גלולות להקלה מהצום – מותר לקחת בערב יום הכיפורים גלולות וכל מיני סגולות להקלת הצום, אך אין להתחבר במיוחד בערב יום הכיפורים לאינפוזיה, ואפילו מי שהותר לו לאכול ביום הכיפורים, עדיף שיאכל "לשיעורים" מאשר שיתחבר לאינפוזיה. אומנם חולים בביה"ח המחוברים לאינפוזיה לפי הצורך יעשו להם כל מה שצריך מבחינה רפואית. (עיין רש"י יומא פ"א "התקן עצמך בתשיעי שתוכל להתענות בעשירי", ועיין שד"ח יום הכיפורים סי' ח"י).
כא. לימוד או אכילה – ימעט בלימודו בערב כיפור בכדי לאכול ולשתות. (עיין ברכות ח ב משנ"ב ס"ק א).
