בקשת סליחה

בקשת סליחה

א. בערב כיפור – אין יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם לחברו עד שירצה את חבירו, שנאמר: "מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו". (ויקרא טז ל) כלומר שרק מ"חטאתיכם" שהן "לפני ה'" לבד תטהרו ביום הכיפורים, אבל מה שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו. (ע"פ יומא פה ב. שו"ע תרו סע' א).

ב. כמה לבקש? – נהגו כל ישראל לבקש מחילה כל אדם מחבירו ולהחזיר כל חוב שיש לאדם מממון חבירו בערב יום הכפורים אם חטא כנגדו. ואפילו לא גנב לו ולא הזיק לחבירו כלום, אלא רק העליבו ופגע בו – צריך לפייס את חבירו. וילך אליו כדי לרצותו ויפייסנו. ואם אינו מתפייס בפעם הראשונה, יחזור וילך פעם שנייה ויפייס אותו בדברים אחרים. ואם לא התפייס בפעם השניה, ילך פעם שלישית. ולדעת הרמב"ם בפעם השנייה והשלישית יקח עימו ג' אנשים ויש אומרים שגם בפעם הראשונה יקח ג' אנשים איתו. ואם חושב שכאשר ילך לבדו זה יועיל יותר – כך יעשה. ואם אינו מתפייס בשלוש פעמים, שוב אינו חייב לפייסו. (טור תרו. שו"ע שם סע' א. כה"ח שם ס"ק טוב, חי).

ג. כשאינו מתפייס אחרי שלוש פעמים, אינו זקוק לו יותר כיוון שעשה מה שצריך מהדין כדי לרצות את חברו, אולם כדי שלא יבוא לידי חשד טוב שיביא עשרה בני אדם ויעמוד בפניהם ויאמר: "חטאתי לפלוני, והלכתי לרצותו ולא קיבל". והקב"ה רואה שהוא משפיל את עצמו – ומוחל לו. (שו"ע תרו סע' א. כה"ח שם ס"ק כב, כג).

ד. מותר לאדם להחמיר על עצמו ולבקש מחילה מחבירו יותר מג' פעמים אם אין שם בזיון תורה. (רש"י, יומא פז ב) וטוב לבקש מחילה מחבר שפגע בו, אף אם חושב שהאמת איתו. ואם החוטא אינו מתעורר לבוא אליו לבקש מחילה, יש לו, להאיש הנעלב להמציא את עצמו לאותו שחטא כדי שיבקש ממנו מחילה (יומא פז ב. כה"ח תרו ס"ק כא ועיין למשנ"ב שם ס"ק ג ה).

ה. מבזה תלמיד חכם – כל המבזה תלמיד חכם אין רפואה למכתו, ובפרט בדורינו נעשה דבר זה קל בעיני אנשים וגורם חילול ה' ובזיון התורה. ולכן יזהר אדם שלא לדבר סרה על שום תלמיד חכם בין אם הוא מרבותיו ובין אם לא. ואם יודע שחטא בלשונו כלפי תלמיד חכם בפניו או שלא בפניו, ילך ויבקש ממנו סליחה ברבים – אם חטא ברבים. וביחיד – אם חטא בינו לבינו. כי הקב"ה תובע עלבונו ועלבון תורתו. (עיין בית הכפורת סי' ז).

ו. אם אדם פגע ח"ו ברבו, צריך לבקש ממנו מחילה אפילו אלף פעמים. ולא רק מרבו מובהק, אלא אפילו שמע ממנו דבר תורה חדש, צריך לבקש מחילה יותר מג' פעמים. (רמב"ם, הל' תשובה פ"ב ה"ט. שו"ע תרו סע' א. כה"ח שם ס"ק כה, כו משנ"ב ז).

ז. פירוט החטא – כשמבקש מחילה מחבירו יפרט בפניו על מה הוא מבקש מחילה, ואם חבירו יתבייש בכך או שהוא מתבייש לפרט החטא או שזה ירגיז את הנעלב שידע פרטים שלא ידע קודם – לא יפרט. (כה"ח שם ס"ק ו. ברכי יוסף שם משנ"ב ג).

ח. בנים מהוריהם – יבקשו הבנים מחילה מהוריהם וכן אשה מבעלה ובעל מאשתו,  ואף אם לא ביקשו מחילה ימחלו להם כדי שלא יענשו בגללם ביום הכיפורים. (בא"ח וילך ו).

ט. בקשת סליחה אישית – מי שפגע בחבירו והעליבו במילים או במעשים – צריך ללכת בעצמו ולבקש סליחה עד שהנעלב יסלח באמת. אך אם קשה עליו יבקש מחילה בטלפון, במכתב או על ידי שליח, ובפרט אם יודע שעל ידי שליח יתרצה חבירו יותר. (כה"ח שם ס"ק יא ומשנ"ב שם ס"ק ב).

י. אם חטא לחבירו ואין בידו אפשרות לפיסו יאמר: "רבונו של עולם רצוני לפיס את חבירו, אך איני יכול לפיסו כעת. הריני מתחייב לפיסו לכשיתאפשר". ויאמר זאת בלב שלם, כי ה' יודע תעלומות ונסתרות.

יא. בקשת סליחה כללית – נוהגים שבליל כיפור מכריז שליח הציבור שכל אחד ימחול לחברו, ויאמרו כל הציבור "מחלנו". ובזה יעורר על עצמו סנגוריה גדולה שמחל לחבירו אף על פי שלא ביקש ממנו וכל שכן שהקב"ה ימחול לנו שאנו מבקשים ומתחננים לפניו. (עיין בא"ח שם ה).

יב. מחילת הנעלב – האיש אשר מבקשים ממנו מחילה, ימחול בלב שלם ולא יהא אכזרי, כי אין זה ממידת ישראל לנטור טינה, אלא ממידת עשיו שעליו נאמר: "ועברתו שמרה נצח". (עמוס א יא), וכן כתוב על הגבעונים שלא מחלו למשפחת שאול "והגבענים לא מבני ישראל המה". (שמואל ב, כא ב). אבל דרכן של זרע ישראל הוא להיות קשה לכעוס ונוח לרצות. וכשהחוטא מבקש ממנו למחול, ימחול בלב שלם ובנפש חפצה, ואפילו הצר לו הרבה, לא יקום ולא יטור, ולהיפך, כשיתבקש למחול לא רק שימחל, אלא אף יתפלל על המבקש לטובה. (רמב"ם, הל' תשובה פ"ב ה"י. כה"ח תרו ס"ק כז, כח, לד ומשנ"ב שם ס"ק ח ט).

יג. אין האדם מחוייב למחול על מה שעשה לו הגוי.

יד. אם אינו רוצה למחול ומתכווין לטובת המבקש אף אם עושה גם לטובת עצמו שלא יהיה ניזק מכך – רשאי, אלא שבליבו ימחול ויעביר השנאה. (רמ"א תרו סע' א. כה"ח שם ס"ק ל ומשנ"ב שם ס"ק ט).

טו. "א"ר יוסי בן דורמסקית זה סימן יהא בידך, כל זמן שאתה מרחם על חבירך – יש לך מרחם. ואם אי אתה מרחם על חברך – אין לך מרחם". (תנחומא וירא ל).

טז. מי שאינו מעביר שנאה ביום הכיפורים, אין תפילתו נשמעת ח"ו. (כה"ח שם ס"ק יד בשם א"ר בשם המקובלים) ו"כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו" (ראש השנה יז א ומשנ"ב שם ס"ק ח והוסיף שאם אינו רוצה למחול – גם לא ימחלו לו).

יז. המוציא שם רע – המוציא שם רע על חברו אין לו מחילה עולמית. ואין צריך למחול לו, כי יש ששמע בשם רע ולא שמע בפיוס. אבל בשאר דברים לא יהיה אכזרי ומידת ענווה למחול גם בזה. (רמ"א תרו סע' א. מג"א שם ס"ק ה. עיין כה"ח שם ס"ק לא, לב ומשנ"ב ס"ק א).

יח. המוציא שם רע חייב ללכת הרבה פעמים עד שחבירו יתפייס. (עיין כה"ח שם ס"ק לג).

דילוג לתוכן