שחרית של ערב כיפור
ד. סליחות – אם התחילו לפני "עמוד השחר", יאמרו את הוידוי אפילו אחרי "עמוד השחר" אבל את התחנון "והוא רחום" שבסוף הסליחות אין אומרים אחרי "עמוד השחר". ואם התחילו סליחות אחרי עמוד השחר לא יאמרו וידוי ולא תחנון. (אחרונים. עיין כה"ח תקפא ס"ק עג).
ה. שחרית – אומרים בתפילת שחרית "מזמור לתודה" כמו כל יום, כיוון שמזמור זה לא נתקן רק כנגד קרבן תודה שהרי אין אומרים אותו עם כל פסוקי הקרבנות. (עיין שו"ע תרד סע' ב ומשנ"ב שם ס"ק ד. פרי חדש תרד ס"ק ב. כה"ח ס"ק כג). והאשכנזים לא נהגו לאומרו ביום זה.
ו. בתפילת שחרית אין אומרים וידוי ו"למנצח יענך" כיוון שהוא כעין יום טוב (כה"ח שם ס"ק כא משנ"ב ס"ק ג).
ז. התרת נדרים – אחרי תפילת שחרית או אחרי סליחות נוהגים לעשות התרת נדרים לגברים ולנשים. מי שלא היה בבית הכנסת בעת התרת נדרים יכול לאסוף שלושה גברים בני מצווה אפילו שהם קרובים, ולומר בפניהם את נוסח התרת נדרים והם יתירו לו כמו שכתוב במחזור. (עיין כה"ח תקפא ס"ק יב, וה"ה כאן). וכבר כתבנו לעיל שאין התרה זו מועילה לנדר שזכור לו.
ח. אבינו מלכנו – אחרי החזרה אומרים "אבינו מלכנו" כמו כל יום, והאשכנזים אינם אומרים "אבינו מלכינו", אלא אם כן חל ערב יום הכיפורים ביום שישי. (רמ"א שם עיין כה"ח תרד ס"ק כה).
