קטגוריה: יום טוב

הפרעה והפסקה בתפילה פג. אחיזת חפצים בתפילה – כשמתפלל תפילת י"ח יקפיד שלא יאחוז בידו או תחת בית השחי תפילין או משקפיים או כל דבר שמקפיד עליו שלא ייפול, וכן ייזהר לא להחזיק סידור שלא מתפלל בו וכו' כדי שלא

כוונה בתפילה עה. כוונה בפירוש המילים – המתפלל צריך לכוון לפירוש המילים שמוציא מפיו, וצריך שיחשוב תמיד שהשכינה כנגדו, וצריך להסיר ולדחות את כל המחשבות המטרידות אותו עד שתישאר כוונתו זכה, כיון שהתפילה היא במקום קרבן ומחשבה זרה פוסלת בקורבנות

ישיבה והליכה ליד מתפלל סא. ישיבה בתוך ד' אמות של מתפלל – אסור לשבת בתוך ארבע אמות של אדם המתפלל תפילת י"ח, בין מלפניו ובין מצדדיו או מאחוריו, ויש מחמירים מלפניו כמלא עיניו. והמנהג כסברה הראשונה[1]. סב. מעבר לפני המתפלל

חציצה בין המתפלל לקיר  נג. הפסק בין המתפלל לקיר – כשעומד להתפלל טוב שלא יהיה הפסק בינו לבין הקיר כיוון שיכול לטורדו בתפילה, ואם יש שם חפץ שהוא גבוה עשרה טפחים (שהם 80 ס"מ) או יותר ורחב ארבעה טפחים (שהן

מקום התפילה מב. תפילה במקום מוצנע – היה הולך בדרך והגיע זמן תפילה – לא יתפלל במקום פרוץ, אלא יחפש מקום מוצנע להתפלל בו, כגון בין האילנות וכד'. ואם יש באותו מקום בית נקי – יתפלל בתוכו אעפ"י שאין לו

כיוון התפילה לד. תפילה כנגד בית קודשי הקודשים – שלמה המלך התפלל בחנוכת בית המקדש[1]: "והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתת לאבותם, העיר אשר בחרת והבית אשר בנית לשמך", ולכן: מי שנמצא בחו"ל, כשעומד להתפלל תפילת י"ח יחזיר פניו לארץ

הכנות לתפילת י"ח ל. כיחו וניעו – קודם התפילה יסיר כיחו – דהיינו רוק הבא מחמת חולי או קרירות, וניעו – דהיינו ליחת האף העבה. וינקה חוטמו וכל דבר שיכול לטורדו[1]. לא. משמוש בתפילין של ראש – כשאומר "גאל ישראל"

גוף נקי כו. התפילה היא מהדברים "העומדים ברומו של עולם"[1], ולכן צריך להתפלל בגוף נקי, ואם מתפלל כשהוא צריך לנקביו – תפילתו תועבה, וצריך לחזור ולהתפלל, וזהו מה שנאמר[2]: "הכון לקראת אלוקיך ישראל", וכן נאמר[3]: "וכל קרבי את שם קודשו"

איסור יריקה באמצע התפילה כד. מוכרח לירוק – מי שנמצא באמצע תפילתו, והוכרח לירוק – יסיים את הברכה שנמצא בה, ימתין זמן הילוך ארבע אמות, ואח"כ יירק לתוך מטפחת וכד'[1]. כה. גיהוק או פיהוק – יזהר שלא יגהק ולא יפהק

הדרכות כלליות א. אופן העמידה – כשעומד להתפלל תפילת שמונה עשרה יכוון את רגליו אחת ליד השנייה כך שייראו כרגל אחת, כדי להידמות למלאכים שנאמר בהם[1]: "ורגליהם רגל ישרה", וכדי שירגיש שאינו עומד ביציבות ובכך יכניע עצמו לפני הקב"ה, וכדי