ישיבה והליכה ליד מתפלל

ישיבה והליכה ליד מתפלל

סא. ישיבה בתוך ד' אמות של מתפלל – אסור לשבת בתוך ארבע אמות של אדם המתפלל תפילת י"ח, בין מלפניו ובין מצדדיו או מאחוריו, ויש מחמירים מלפניו כמלא עיניו. והמנהג כסברה הראשונה[1].

סב. מעבר לפני המתפלל – אסור לעבור לפני אדם שקורא קריאת שמע, ודינו כדין המתפלל תפילת י"ח[2].

סג. העוסק בתפילה ובדברי תורה – אם הוא יושב ועוסק בענייני התפילה אפילו בזמירות או בקורבנות – מותר לו לשבת ליד המתפלל תפילת י"ח, ויש מקילים גם אם עוסק בדברי תורה, וסומכים עליהם בשעת הדחק. ובכל מקרה לא ישב וישתוק אלא יעסוק בתורה[3].

סד. כשקדם למתפלל – אם התיישב בבית הכנסת או במקום מיוחד לתפילה, ואח"כ בא אדם אחר והתחיל להתפלל לידו תפילת י"ח – צריך לקום ולעבור למקום אחר. ואם היושב ישב במקום שאינו מיוחד לתפילה ובא אדם אחר והתחיל להתפלל לידו תפילת י"ח – מהדין אינו חייב לקום, אך מידת חסידות היא לקום ולעבור למקום אחר[4].

סה. המוכרח לשבת ליד המתפלל – אם הוכרח מאיזה שהיא סיבה לשבת ליד המתפלל, ישתדל לומר אז מזמורים בעל פה או "פתח אליהו" וכדו'. ולכן כשמתפללים באולם של חתונה או בר מצווה ועושים שם כמה מנינים – צריכים להיזהר ולעמוד בעת שאחרים עומדים לתפילה כדי שלא להפריע להם, ואם קשה להם לעמוד – ישבו ויאמרו "פתח אליהו" וכדו'[5]. ודין זה הוא גם בחולה או חלש שקשה לו לקום ממקומו[6].

סו. מעבר ליד המתפלל – אם יש אדם שעומד בתפילת י"ח, אסור לעבור בתוך ארבע אמות שלפניו אבל מצדדיו ומאחריו מותר. ובזוה"ק[7] אמרו שאסור לעבור לפני המתפלל כמלוא עיניו, ומצדדיו ומאחוריו אסור בתוך ארבע אמות. וצריך להחמיר כדעת הזוה"ק, אבל אם הולך לדבר מצווה וכד', יכול להקל כדעה הראשונה[8].

סז. אלכסון למתפלל – צדדים שבאלכסון מצידו הקדמי של המתפלל – דינם כלפניו, וצדדים שבאלכסון מצידו האחורי של המתפלל – דינם כאחוריו, ואותם צדדים שיכול המתפלל לראותם כשלא מזיז את ראשו אלא רק את עיניו – דינם כלפניו. ואם צריך להטות ראשו כדי לראותם -דינם כצדדים שלאחריו[9].

סח. כשיש מחיצה – אסור לעבור לפני המתפלל אפילו אם יש לפניו כותל מזכוכית או מחיצה שגובהה עשרה טפחים ורוחבה ארבע טפחים או יותר (80 ס"מ על 32 ס"מ), כיון שאם יעבור לפניו, יכול המתפלל לראותו ויפריע לכוונתו. אך אם המחיצה גבוהה באופן שהמתפלל אינו רואה את העובר לפניו – מותר לעבור לפניו[10].

סט. מתפלל שאוחז סידור – האיסור לעבור לפני המתפלל הוא אפילו אם המתפלל אוחז בידו סידור או כשהוא עוטף את עיניו וראשו[11].

ע. מעבר לפני ש"ץ – אסור לעבור לפני שליח ציבור כשעומד להתפלל בחזרה, ואפילו שהש"ץ אומר זמירות או ברכות ק"ש אסור לעבור כנגדו[12].

עא. אדם שסיים להתפלל – אם גמר להתפלל תפילת י"ח ויש מאחוריו אדם שעוד לא סיים תפילתו, ואם יפסע ג' פסיעות לאחוריו יגיע לתוך ד' אמות של המתפלל אחריו – אסור לו לפסוע, וצריך להמתין עד שחברו יסיים תפילת י"ח. ולפי חומרת הזוה"ק דלעיל, אפילו אם יישאר מרחק של יותר מד' אמות בינו לבין המתפלל צריך להמתין, אלא אם הוא ממהר ללכת לדבר מצווה[13].

עב. התחיל להתפלל קודם שנעמד – גם אם זה שעומד מאחוריו התחיל להתפלל אחרי שהתחיל את תפילתו, ואפילו אם התחיל כשכבר היה בסוף תפילתו – לא יפסע ג' פסיעות לאחוריו, אלא ימתין לו עד שיסיים תפילתו[14].

עג. תפילה סמוך לאביו או רבו – אסור לעמוד ולהתפלל מאחורי רבו או מאחורי אביו, ויש אוסרים להתפלל גם לפניהם או מצידם אלא אם הרחיק ד' אמות, וטוב לחוש לדבריהם[15].

עד. אם רבו או אביו מתפללים על גבי בימה או דבר אחר שהוא רשות בפני עצמה – מותר לתלמיד לעמוד סמוך לשם על גבי הקרקע אפילו אם אין מרחק של ד' אמות[16].

[1] שו"ע סי' ק"ב סעי' א'. כה"ח שם ס"ק י'. בא"ח פרשת יתרו סעי' ו'.

[2] כה"ח סי' ק"ב ס"ק כ"ה. ביאור הלכה שם ד"ה "אסור".

[3] בא"ח פרשת יתרו סעי' ו'.

[4] שו"ע סי' ק"ב סעי' ג'. בית יוסף שם. כה"ח שם ס"ק י"ד. בא"ח פרשת יתרו סעי' ו'.

[5] בא"ח פרשת יתרו סעי' ו'. כה"ח סי' ק"ב ס"ק ז'.

[6] כה"ח סי' ק"ב ס"ק י"ג.

[7] זוהר בראשית דף קל"ב ע"א.

[8] שו"ע סי' ק"ב סעי' ד'. כה"ח שם ס"ק כ"ז. בא"ח פרשת יתרו סעי' ז'.

[9] שו"ע סי' ק"ב סעי' ד'. כה"ח שם ס"ק כ"ח. משנ"ב שם ס"ק ט"ז. כה"ח סי' ע"ט ס"ק ט'.

[10] בא"ח פרשת יתרו סעי' ז'. כה"ח סי' ק"ב ס"ק כ"ד.

[11] כה"ח סי' ק"ב ס"ק כ"ב. ביאור הלכה שם ד"ה "אסור".

[12] בא"ח פרשת יתרו סעי' ז'. כה"ח סי' ק"ב ס"ק כ"ה. ביאור הלכה שם ד"ה "אסור".

[13] שו"ע סי' ק"ב סעי' ה'. כה"ח שם ס"ק ל'.

[14] שו"ע סי' ק"ב סעי' ה'. כה"ח שם ס"ק ל"ב. בא"ח פרשת יתרו סעי' ח'.

[15] שו"ע סי' צ' סעי' כ"ד. כה"ח שם ס"ק קמ"ד.

[16] משנ"ב סי' צ' ס"ק ע"ט.