כיוון התפילה

כיוון התפילה

לד. תפילה כנגד בית קודשי הקודשים – שלמה המלך התפלל בחנוכת בית המקדש[1]: "והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתת לאבותם, העיר אשר בחרת והבית אשר בנית לשמך", ולכן:

• מי שנמצא בחו"ל, כשעומד להתפלל תפילת י"ח יחזיר פניו לארץ ישראל, ויכוון במחשבתו לירושלים ולבית המקדש ולקודש הקודשים.
• מי שנמצא בארץ ישראל – יחזיר פניו לירושלים, ויכוון במחשבתו לירושלים ולבית המקדש ולקודש הקדשים.
• מי שנמצא בירושלים – יחזיר פניו למקדש, ויכוון גם לקודש הקודשים. ובתוך ירושלים עצמה, אם עומד בהר הזיתים – יחזיר פניו לכיוון בית המקדש, דהיינו למערב.
• כשעומד להתפלל בכותל המערבי – יחזיר פניו למזרח. ולכן אותם הגרים בדרום – יחזירו פניהם לצפון, ואותם הגרים בצפון – יחזירו פניהם לדרום, במזרח – יחזירו פניהם למערב, ובמערב – יחזירו פניהם למזרח.

נמצא שכל ישראל מכוונים ליבם למקום אחד, ולכן נקרא בית המקדש "תלפיות"[2] – ואומרת הגמרא[3] שהוא "תל שכל הפיות פונים אליו"[4].

לה. כתיבה לזיכרון – טוב שיכתוב על דף: "ירושלים ובית המקדש ובית קודש הקודשים", ויניח אותו בתוך הסידור, כדי שיזכור תמיד לכוון בהם[5].

לו. אדם שטעה בכיוון התפילה – אם רואה בבית הכנסת אדם שטעה ועמד להתפלל תפילת י"ח לכיוון אחר מהכיוון שמתפללים הציבור, ואפילו אם הציבור אינו מתפלל כעת תפילת י"ח, אולם לפי כיוון הבמה וארון הקודש ניכר הכיוון שראוי להתפלל אליו – צריך להעיר לו שיחזיר את פניו למקום הנכון, כיון שאדם זה נראה כמודה לאל אחר ח"ו. ולכן אפילו אם הוא נמצא באמצע תפילת העמידה – חייב לחזור ולעמוד במקום הנכון, כי עקירת הרגליים בלבד ללא דיבור לא נחשבת הפסק לעניין זה[6].

לז. כשאין סימן היכר לכיוון – אם מתפלל בבית שאין בו סימן היכר לכיוון הראוי לתפילה, ואין שם אחרים שלפי כיוון תפילתם ניתן לדעת מהו הכיוון הנכון – אם התחיל להתפלל תפילת י"ח אין צורך להפסיקו מתפילתו כדי שיחזיר פניו למקום הראוי. אולם אם היו עוד אנשים מתפללים באותו בית, ועל פיהם ניתן לדעת מהו הכיוון הנכון – מחזירים אותו לכיוון הנכון[7].

לח. ארון קודש לכיוון ירושלים – אם בבית הכנסת ארון הקודש אינו לכיוון ירושלים ובית המקדש, יתפללו לכיוון ירושלים, ולכן טוב לכתחילה לקבוע את ארון הקודש לכיוון זה[8].

לט. כשאינו יודע לכוון פניו – מי שהולך במדבר ואינו יודע לכוון את פניו כנגד ירושלים, וכן הנוסע בספינה, רכבת, מכונית או מטוס וכד', והרכב מסתובב לפי כיווני הדרך – יעמוד בצורה שיזדמן לו ויכוון לבו לארץ ישראל (אם נמצא בחו"ל), לירושלים, לבית המקדש ולבית קודש הקודשים (וכדלעיל). ואם אינו יכול – יכוון את לבו לאביו שבשמים[9].

מ. תפילה בתוך רכב – מי שמתפלל ברכב או באוטובוס, צריך לעמוד בתפילתו אעפ"י שהרכב נוסע. ואם אינו יכול לעמוד וחושש שיעבור זמן תפילה – ישתדל לעמוד בברכת "אבות" ובכל מקום שצריכים לכרוע, וכשמסיים תפילתו יעמוד ויפסע ג' פסיעות לאחוריו. ואם גם במקומות הנ"ל אינו יכול לעמוד – יתפלל בישיבה, ואינו צריך להתפלל שנית[10].

מא. תפילה בנהיגה – מי שנוהג במכונית פרטית ורוצה להתפלל – לא יתפלל תוך כדי נהיגה, אלא יעצור את רכבו במקום שאינו מסכן את עצמו או את האחרים ויתפלל[11].

[1] מלכים א' ח', מ"ח.

[2] שיר השירים ד', ד'.

[3] ברכות ל' ע"א.

[4] שו"ע סי' צ"ד סעי' א'. כה"ח שם ס"ק א'. בא"ח פרשת יתרו סעי' א'. עוד יוסף חי פרשת יתרו סעי' א'.

[5] בא"ח פרשת יתרו סעי' א'.

[6] שו"ע סי' צ"ד סעי' ב'. כה"ח שם ס"ק ז'. בא"ח פרשת יתרו סעי' א'.

[7] בא"ח פרשת יתרו סעי' א'. כה"ח שם ס"ק ז'.

[8] משנ"ב סי' צ"ד ס"ק ט'. כה"ח שם ס"ק ח', ט'.

[9] בית יוסף סי' צ"ד. שו"ע שם סעי' ג'. בא"ח פרשת יתרו סעי' ב'.

[10] שו"ע סי' צ"ד סעי' ד', ה'. כה"ח שם ס"ק טו"ב.

[11] אחרונים.