גוף נקי

גוף נקי

כו. התפילה היא מהדברים "העומדים ברומו של עולם"[1], ולכן צריך להתפלל בגוף נקי, ואם מתפלל כשהוא צריך לנקביו – תפילתו תועבה, וצריך לחזור ולהתפלל, וזהו מה שנאמר[2]: "הכון לקראת אלוקיך ישראל", וכן נאמר[3]: "וכל קרבי את שם קודשו" – שצריך שקרביו יהיו נקיים בשעה שעומד בתפילה[4].

כז. נצרך לנקביו הקטנים – מי שנצרך לנקביו הקטנים והתפלל, אעפ"י שאינו יכול להשהות את עצמו שיעור פרסה – אין צריך לחזור ולהתפלל[5].

כח. נצרך לנקביו הגדולים – אם נצרך לנקביו הגדולים – לא יתפלל, ואם התפלל – תפילתו תועבה, וצריך לחזור ולהתפלל.

• כל זה הוא כשלא יכול להעמיד את עצמו שיעור מהלך פרסה, דהיינו זמן של שבעים ושתיים דקות, אבל אם יכול להעמיד עצמו שיעור פרסה והתפלל – יצא בדיעבד[6].
• אבל לכתחילה אפילו אם יכול להעמיד את עצמו יותר מפרסה – לא יתפלל, ואפילו אם הוא מרגיש שצריך לנקביו קצת.
• ומוטב שיתפלל יחידי בגוף נקי לגמרי משיתפלל בציבור בגוף מלוכלך קצת. אמנם אם רואה שאם ימתין יעבור זמן התפילה לגמרי – מותר לו להתפלל, ובלבד שיכול להעמיד את עצמו שיעור פרסה[7].

כט. התאפקות בתפילה – כשעומד בתפילה אסור לזוז ממקומו מפני כבוד השכינה, ואם נצרך לנקביו באמצע התפילה ויכול להתאפק – יתאפק עד סוף תפילת העמידה, ואם אינו יכול להתאפק – יצא ויתפנה ויחזור לתפילתו, ויזהר שלא ידבר מאומה בזמן זה. ואם שהה והפסיק שיעור זמן שיכול היה לגמור בו את תפילת י"ח – יחזור לראש בתפילה[8].

[1] ברכות ו' ע"ב.

[2] עמוס ד', י"ב.

[3] תהלים כ"ג, א'.

[4] בא"ח פרשת משפטים סעי' ב'. ועיין ביאור הלכה סי' צ"ב בשם רעק"א.

[5] בא"ח פרשת משפטים סעי' ב'. כה"ח סי' צ"ב ס"ק ד'. ביאור הלכה שם ד"ה "צריך לחזור ולהתפלל".

[6] שו"ע סי' צ"ב סעי' א'.

[7] בא"ח פרשת משפטים סעי' ב'. כה"ח סי' צ"ב ס"ק ו'. משנ"ב שם ס"ק ה'. אחרונים.

[8] שו"ע סי' צ"ב סעי' ב'. כה"ח שם ס"ק ח'. בא"ח פרשת משפטים סעי' ג'.