חציצה בין המתפלל לקיר
נג. הפסק בין המתפלל לקיר – כשעומד להתפלל טוב שלא יהיה הפסק בינו לבין הקיר כיוון שיכול לטורדו בתפילה, ואם יש שם חפץ שהוא גבוה עשרה טפחים (שהם 80 ס"מ) או יותר ורחב ארבעה טפחים (שהן 32 ס"מ) או יותר – יסלקם, כיוון שהוא חוצץ בינו לבין הקיר[1].
נד. חפץ ע"ג שולחן – אם יש חפץ שעומד על גבי שולחן וכדו' ובכך הוא גבוה עשרה טפחים או יותר – חוצץ, אעפ"י שהחפץ מצד עצמו נמוך יותר, ולכן בגדים המונחים על גבי כסא ועל ידי זה הם גבוהים יותר מעשרה טפחים – חוצצים[2], אבל אם החפץ נמצא במרחק ארבע אמות או יותר מהמתפלל – אין הוא חוצץ בינו לבין הקיר[3].
נה. חפצים הקבועים במקומם – תיבה, כסא, שולחן או סטנדר וכדו' שנמצאים בקביעות במקום, אעפ"י שאינם מחוברים לרצפה אינם חוצצים[4], וכן מיטות שלנו כיום שהן קבועות במקומן ולא מיטלטלות ממקום למקום – אינן חוצצות[5].
נו. דברים החוצצים בבית פרטי – אם יש שמחה וכדו' ומתפללים בבית פרטי ויש דברים החוצצים – מותר להתפלל כנגדם כיון שזה כשעת הדחק, ומכל מקום אם יכול יעצום את עיניו כשמתפלל. וירא שמים יזהר במקום שאפשר[6].
נז. תפילה אחרי אדם – אדם שעומד לפניו – אינו חוצץ, אך טוב שלא להתפלל מאחורי שום אדם[7].
נח. תפילה בחצר – אם מתפלל בחצר וכדו' – לא יתפלל כנגד בעל חיים כיון שהוא חוצץ, ועוד שנראה כמשתחווה לו[8].
נט. תפילה בציבור – תפילה בציבור, במקום שיש אנשים או חפצים חוצצים בינו לבין הקיר, עדיפה מתפילה ביחיד. וצריך להשתדל במקרה כזה לעצום את עיניו או להתפלל מתוך הסידור, כדי שלא תתבלבל כוונתו[9].
ס. חציצה שקשה להזיזה – אם קשה להזיז את החציצה – לא יעכב את התפילה בשביל להזיזה, כיון שזה רק למצווה מן המובחר[10].
[1] בא"ח פרשת יתרו סעי' ה'. עוד יוסף חי פרשת יתרו סעי' ד'. כה"ח סי' צ' ס"ק קל"ב.
[2] עוד יוסף חי פרשת יתרו סעי' ז'.
[3] עוד יוסף חי פרשת יתרו סעי' ח'.
[4] שו"ע סי' צ' סעי' כ"א. בא"ח פרשת יתרו סעי' ה'. עוד יוסף חי פרשת יתרו סעי' ה'.
[5] תוס' ברכות ה' ע"ב ד"ה "שלא יהא". בית יוסף סי' צ'. משנ"ב שם ס"ק ס"ה. כה"ח שם ס"ק קכ"ט. עוד יוסף חי פרשת יתרו סעי' ה'.
[6] עוד יוסף חי פרשת יתרו סעי' ו'. כה"ח סי' צ' ס"ק קל"ג.
[7] שו"ע סי' צ' סעי' כ"ב. כה"ח שם ס"ק קל"ה. בא"ח פרשת יתרו סעי' ה'.
[8] כה"ח סי' צ' ס"ק קל"ה.
[9] עוד יוסף חי פרשת יתרו סעי' ו'. כה"ח סי' צ' ס"ק קל"ג.
[10] כה"ח סי' צ' ס"ק קל"ג.
